הלימוד היומי כ"ה שבט ה'תש"פ

לימוד אמונה יומי: כ"ה שבט « הקודם | הבא »

התערבות האדם במעשה בראשית: מבוא כללי א'

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

בד בבד עם ההתקדמות הרבה שחלה במדעי הרפואה בשנים האחרונות, נוצרו אפשרויות רבות להתערב בתהליכים שעד כה היו בידיו של הקב"ה בלבד. וכאן עולה השאלה, האם ישנם גבולות שעל הטכנולוגיה הביולוגית להימנע מלעבור אותם?

 

לשאלה זו נביא מספר דוגמאות:

א.האם מותר לאשה להרות באמצעות הפריה מלאכותית?

ב.האם מותר לזוג לבחור את מינו של התינוק שיוולד להם (P.G.D)?

ג.האם מותר לבצע "שיבוט" (שיכפול אדם)?

ד.האם מותר לבצע נסיונות בהנדסה גנטית?

ה.האם מותר לייצר מין של חזיר, באמצעות הנדסה גנטית, כדי שלבו יתאים להשתלה בגוף של אדם?

ו.האם מותר לבצע ניתוח פלסטי על-מנת לשפר את המראה החיצוני?

ז.האם מותר לרווקה בוגרת להרות בדרך מלאכותית?

 

קודם כל נדון בשאלות אלו מן ההיבט העקרוני, ולאחר מכן בהיבטים המעשיים הנוגעים לכל אחת ואחת מהן.

 

השאלה העקרונית שהוגי דעות מעלים היא: האם מותר לנו להתערב במעשה הבריאה? האם מותר לנו ליצור בעל חיים חדש? האם מותר להביא לעולם יצור שלא בדרך טבעית של ריבוי זכר ונקבה?

רבים מסתמכים על הרמב"ן בפירושו לפסוק (ויקרא יט, יט):

את חוקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים...

 

ואלו דברי הרמב"ן:

כי השם ברא המינים בעולם... ונתן בהם כוח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וציוה בכוחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א, יב)... והמרכיב שני מינין – משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות...

 

וכן כתב הרמב"ן גם בפירושו לבראשית (א, יא ד"ה ויאמר). אך על כך יש להעיר כמה הערות:

א.  "לא דרשינן טעמא דקרא". טעמי המצוות אינם יכולים לשמש כשיקול בהלכה.

ב.  בכלאי שדה וכרם לא חל שום שינוי במין. אפילו ההרכבה לא גורמת לשינוי במין. הרוכב מגדל פירות ממינו בלבד, ללא השפעה רצינית של הכנה. ואדרבה, בהכלאה מלאכותית של אבקנים ממין אחד על עלי ממין אחר אין איסור מפורש בהלכה.

ג.  לעומת הרמב"ן עומדים דברי מדרש תנחומא (פרשת תזריע סי' ה):

 

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו (ר' עקיבא): של בשר ודם, נאים...

אמר לו: למה אתם מולין? ...הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות. אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?!

אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הוולד מהול ממעי אמו?

אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (=חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם.

 

גישתו של טורנוסרופוס היא פטליסטית. כל מציאות, כולל סטייה מן הנורמה, נראית בעיניו כגזירה שאין לשנותה. ואילו ר' עקיבא דורש מן האדם לקחת אחריות על תיקון הבריאה.

 

וכן כתב ריה"ל בספר הכוזרי (מאמר א סי' לה):

ואילו האדם נתייחד מכל בעלי החיים בענין השכלי, שממנו נתחייבו: תיקון המידות, ואחרי זה תיקון ענייני הבית, ואחריו תיקון ענייני המדינה...

כלומר, תבונתו של האדם מאפשרת לו לתקן ולהשלים את החסר לאדם ולחברה בגוף וברוח. וללא תיקונים אלו לא יכול היה האדם להתקיים.