לימוד אמונה יומי: כ"א אב « הקודם | הבא »

בית המקדש ההוכחה לצידוק המוסרי בכיבוש ארץ ישראל

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

חז"ל אומרים במדרש (שמות רבה פרשה טו, ח): "בשעה שאמר ה' לאברהם על מתנת הארץ אז אמר אברהם להקב"ה, אם אתה נותן לי מקום המקדש – מוטב, ואם לאו לא נתת לי כלום". מפורש בספר שער החצר (לרב צוף דב"ש אות תפה): אברהם אבינו היה מוטרד מטענת אומות העולם 'לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' אומות' – "לכן ציוה הקב"ה שיעשו לו בית דור בה בתוך א"י, ואז ייודע שאינה גזולה ביד ישראל, שאם היא גזולה איך הקב"ה דר שום במקום גזול, שהדין אוסר לעבור בתוכו".

ההופעה האלוהית בבית המקדש אינה מוטלת בספק, היא ניכרת ונראית לעין כול, וגם שם מאירה האמת של החיים במלוא טובה ומוסריותה. לכן רק היא תסיר את הספק של הצידוק המוסרי של קניינו של עם ישראל בארץ ישראל, ותסלול את הדרך לתכלית הבריאה, של תיקון עולם במלכות שדי.

העובדה שבמקדש טמונה תכלית הבריאה, גם היא טמונה בדברי אברהם אבינו במדרש הנ"ל. המקדש הוא מרכזו של עם ישראל וארצו, ובלעדיו העיקר חסר מן הספר. שהרי העיקר הבריאה להודיע את אלהותו יתברך בעולם, שהוא הבורא והוא המנהיג, הוא צמצם את התגלותו ושפעו ואמר לעולמו –די. וכל זה מתממש בפועל בהשראת השכינה בא"י, הרי "אם אתה נותן לי מקום המקדש – מוטב, ואם לאו לא נתת לי כלום". (על פי שער החצר, אות רפו).

"בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו"