הלימוד היומי י"ט אב ה'תש"פ

לימוד אמונה יומי: י"ט אדר א' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: אחריות הפרנסה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

המתיימרים לייצג את זכויות הנשים טוענים לעתים קרובות על אפליה כביכול של האשה. מתייחסים אליה כאל מפרנס משני. רמת הכנסתה של האשה וזכותה לתעסוקה מופלים, לכאורה, לרעה, לעומת הגבר. ואכן אין שום הצדקה לאפליה מכוונת. עם זאת יש אפליה מקרית. נשים רבות מעדיפות מרצונן החופשי להיות מפרנסות משניות כדי שלא לפגוע בתפקידיהן בתוך המשפחה. לרוב, המערכת המשפטית פוסקת במקרה גירושין מזונות שעל הבעל לשלם. מדוע חייב הגבר במזונות? מדוע שהאשה לא תתחייב במזונות לבעלה וילדיה? ארגוני הנשים תופסים את החבל בשתי קצוות, ואוחזים מזה, וגם מזה אינם מניחים את ידם.

 

אין ספק שהגבר הוא זה שצריך לשאת את עיקר עול הפרנסה של המשפחה. בימינו, ראוי שאף האשה תעבוד, ומוטב שתממש את עצמה בעיסוק ההולם את אישיותה. כתוצאה מהמכשור המתוחכם הממלא את הבית, מקיום מסגרות טיפוליות לתינוקות ולילדים ומהתיעוש של מצרכים רבים – לא תמיד יש לה מה לעשות בבית. מאידך, ההתפתחות הכלכלית זקוקה לידים עובדות רבות, כולל של נשים. אולם הפרופורציה חייבת להישמר. טובת המשפחה מחייבת שבדרך כלל, בעיקר בתקופות הפוריות, האשה תהיה מפרנסת משנית ולא עיקרית. ממילא נובעות ממצב זה גם חובות. לכן, פורמאלית, מעשי ידיה של האשה שייכים לבעלה; וכן יתר "זכויותיו" הכספיות, שנועדו בעיקר לרווחת הבית כולו (מבחינה מעשית מוסכם כיום שהבעל והאשה פועלים יחד כשותפים שווים).

ACB