הלימוד היומי י"ח חשוון ה'תש"פ

לימוד אמונה יומי: ט' אדר א' « הקודם | הבא »

השבת בעידן המודרני: השבת והבידור א'

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

השבת – יום התכנסות היא, התכנסותה של המשפחה סביב שולחן השבת בזמר ובשמחה, התכנסותה של הקהילה בבית הכנסת לתפילה ולתורה והתכנסותה של הנשמה לעלייתה הפנימית. ההוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים וכן ההכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד אסורות הן, פוגמות הן ביחודה של השבת. הוגה דעות נכרי המשיל משל נאה: איזוהי מדינה מאושרת? זו שהיצוא שלה גדול מן היבוא. מדינה שהיבוא שלה עולה על היצוא, בסיסה הכלכלי רעוע ומט לנפול. כך גם האדם, ככל שהוא נזקק יותר ליבוא מבחוץ כן מתרועע מצבו הנפשי ותרבותו מתנוונת.

 

תרבות ההמונים המודרנית – הממטירה עלינו ללא הרף את סגנונה ואופנותיה באמצעות הרדיו והטלויזיה, הפלאפון והאינטרנט ודומיהם, מערפלת כל מחשבה צלולה, מקהה כל חוש ביקורת פנימי ומנוונת את היצירה הרוחנית האישית – מן הראוי שתשבות יום אחד בשבוע, ותאפשר לנו להתייחד עם עצמנו, להפעיל את רוחנו, לטפח את ייחודנו ולשחרר אותנו משעבוד וכניעה להמוניות, לוולגריות, לבנאליות ולשבלוניות. "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' א-להיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן ציוך ה' א-להיך לעשות את יום השבת" (דברים ה, יד).

 

החוט המשולש:

אדם אשה חוה

שלושה שמות

בשלושה שמות כונתה האשה בראשית הבריאה:

אדם – "ויקרא שמם אדם" (בראשית ה, ב).

אשה – "כי מאיש לוקחה זאת" (בראשית ב, כג).

חוה – "אם כל חי" (בראשית ג, כ).

כל אחד משמות הללו מדגיש פן אחר באישיותה של האשה.

 

אדם – בשם זה כונה אדם הראשון שנברא בצלם א-להים ובתיאור הראשון של התורה (בראשית פרק א) האשה נבראה יחד עמו. גם היא אדם כמוהו לכל דבר. זכר ונקבה בראם. השויון כאן הוא לכאורה מלא. שויון זהות.

עם זאת יש להדגיש שבפסוק "ויקרא שמם אדם" מבוטא הרעיון שאיש ואשה אינם שני יצורים נפרדים. הם יצור אורגאני אחד. רק יחד הם נקראים "אדם". ובלשון הזוהר, כל אחד מהם הוא "פלג גופא". זהו שיתוף של ערך. האיש והאשה מתפקדים יחד כנבראים בצלם. אולם כל אחד מהם הוא אישיות רוחנית שלמה.

 

אשה – בשם זה מכונה האשה בפרק השני, המתאר פן אחר באישיותה של האשה. היא בת זוגו של האיש שנוצרה ממנו. שיתוף זה עלול להיות שיתוף של צורך. שותפות של שני אינטרסנטים כביכול שאינם יכולים לסבול את בדידותם ואינם יכולים לתפקד כל אחד לבדו. "לא טוב היות האדם לבדו". טיבה של שותפות שכל אחד מביא עמו את הכשרון היחודי שלו. לכל אחד מהשותפים חסר משהו והוא זקוק להשלמת החסר ע"י חברו.

 

אולם בראיה כוללת, הרואה את האיש האשה על כל רב צדדיותיהם, א"א להתייחס לשותפות זאת כאל שותפות אינטרסנטית. יש להתייחס אליה כאל אישיות אורגאנית אחת ואת זאת מציין הפסוק שהובא לעיל: "ויקרא שמם אדם". ובלשון חז"ל דו-פרצופין, כלומר מעין תאומי סיאם.

 

חוה – אם כל חי. היא היולדת את הילדים ומניקה אותם. היא בנויה גם פיזית וגם מנטאלית עם יכולות מיוחדות המאפשרות לה, ורק לה, למלא את יעודה האימהי. לפונקציה נשית זו אין תחליף גברי.

 

בקיצור, יש פונקציות שבהן האשה היא יצור שלם שווה לגבר. יש פונקציות שהאשה והאיש ממלאים אותן בשותפות, ויש פונקציות שהן ייחודיות לגבר בלבד ולאשה בלבד.