"הבוצר לגת"

שאלה

אני מחפש תשובה למשהו שבטוח פשוט לכם. בגמרא שבת ט"ו, א’ כתוב "הבוצר לגת, שמאי אומר: הוכשר, והלל אומר: לא הוכשר".

מה זה "הבוצר לגת"? עיינתי קצת ברמב"ם והבנתי (אני מקווה) שהכוונה היא למישהו שבוצר ישירות לגת, לדריכת הענבים ליין, אבל מה בדיוק הבעיה כאן? מה הסוגיה? מה מכשירים או לא מכשירים?

אשמח מאוד לתשובה, תודה מראש.

תשובה

בס"ד
שלום וברכת ד'

הדיון הוא לעניין אדם שבוצר ענבים על מנת להכניסם לגת, במהלך הבצירה יוצא מעט מיץ מהענבים. מיץ זה לא נאסף כיוון שהוא הולך לאבוד. השאלה היא, האם מיץ זה נחשב משקה המכשיר את הענבים לקבל טומאה (שבעה משקים מכשירים את הפירות לקבל טומאה, אבל כאן אין המיץ הזה נאסף). לדעת ב"ש יש בכך גדר של יין המכשיר לקבל טומאה, והחשש הוא שמא בעתיד יקצור בסל מגופף שבו המיץ לא ילך לאבוד, ועל כן גזרו שכל מיץ כזה מטמא. ואילו לדעת ב"ה כיוון שמיץ זה הוא בסל ויוצא להפסד אין לו גדר של משקה הגורם לטומאה.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

הרב יהודה הלוי עמיחי |