האם כוהן בעל מום רשאי לשאת כפיים במקדש?

שאלה

האם כוהן בעל מום רשאי לשאת כפיים במקדש? 

הרב אברהם כהנא

תשובה

מצוות ברכת כוהנים היא מצווה עשה תמידית, המתקיימת בגבולין ובמקדש בכל יום. בבית המקדש הייתה ברכת הכוהנים חלק מעבודת התמיד בסיומה. מתואר במשנה, שמקום ברכת כוהנים היה על מדרגות האולם.[1]לכאורה אין כוהן בעל מום יכול לעלות לשאת כפיים, שכן המקום שעומדים בו הכוהנים בנשיאת כפיים (בין האולם והמזבח) אסור בכניסה לבעלי מומים! (משנה כלים פ"א מ"ט). מאידך גיסא, נאמר בתוספתא (סוטה פ"ז ה"ח):

הכל כשרין לעלות במעלות האולם בין תמימין בין בעלי מומין... חוץ ממי שיש בו מום בפניו בידיו וברגליו שלא ישא את כפיו במקדש מפני שהעם מסתכלין בו.

הרי להדיא שהותרו נשיאות כפיים לכוהנים אף שהם עומדים במעלות האולם. צריך לומר שכניסת בעלי מומים אסורה לתחום שבין האולם ולמזבח אם הכניסה היא סתמית, שכן לכוהנים בעלי מומים אין אפשרות לעבוד שם. ברם, אם הכניסה תהיה לצורך מצווה שהם כשרים בה, וכגון נשיאות כפיים, הרי שמותר אף לכוהנים בעלי מומים להיכנס שם.[2]

הרמב"ם (הל' תפילה פי"ד ה"יד) פסק שברכת כוהנים נעשית אחר תמיד של שחר פעם אחת ביום, 'ועומדין על מעלות האולם ומברכין'. הרמב"ם סתם ולא חילק בין כוהנים תמימים לבין בעלי מומים, ומשמע בפשטות שכולם רשאים לשאת כפיים כפי שנאמר בתוספתא לעיל. ברם, אם יש לכוהן מום שיגרום לעם להסתכל עליו בעת הברכה, אזי אין הוא נושא כפיו לא במקדש ולא בגבולין (תוספתא שם, רמב"ם תפילה פט"ו ה"ב).[3]



[1].   תמיד פ"ז מ"ב.

[2].   כן שנינו שלצורך תיקון המקדש, מותר אף לישראל טמא להיכנס לקודש הקודשים (רמב"ם, הל' בית הבחירה פ"ז הכ"ג; עירובין קה ע"א). יש לציין שאיסור כניסה לבעלי מומים לשטח שבין האולם ולמזבח ולהיכל, לדעת הרמב"ם (ל"ת סט) הוא איסור מהתורה, ובמקום מצווה אפשר לומר שיבוא עשה של ברכת כוהנים וידחה ל"ת של איסור כניסה לבעלי מומים. אך לדעת הרמב"ן, בהשגותיו לספר המצוות, חכמים עשו הרחקה לבעלי מומים, ולכן במקום צורך כלשהו אמרינן שייכנס בעל מום לתוך הקודש.

[3].   הרדב"ז, שו"ת ח"ה סי' פד, העלה סתירה ברמב"ם, שמצד אחד כתב בהלכות תפילה פי"ד הי"ד, שברכת כוהנים נעשית על מדרגות האולם, ובהלכה אחרת, שם פי"ד ה"ט, כתב שבמקדש עולים הכוהנים לדוכן אחר שישלימו עבודת תמיד של שחר, ולכן רצה לחלק שכוהנים בעלי מומים נושאים כפיים על הדוכן, ואילו הכוהנים התמימים נושאים כפיים על מדרגות האולם. אך הרדב"ז לא מזכיר כלל את התוספתא, וכנראה נשמטה ממנו. יש להעיר, שנראה שמה שכתב הרמב"ם שעולין לדוכן, הכוונה למקום גבוה, וגם מדרגות האולם נקראו בשם זה (קידושין עא ע"א) וכך נראה מהקשר ההלכות שכתב הרמב"ם קודם לכן על העלייה לדוכן.

הרב אברהם כהנא | גיליון 110 (שבט תשע"ו) עמ' 40-41