עצי מועצה ושוכרים

שאלה

בהמשך לשאלתי הקודמת (מופיעה מטה) רציתי להוסיף ולשאול: 1. מה בדבר עצים שניטעו בחצרות הפרטיות של הקרוואנים, כאשר החצר והקרוואן שייכים ליישוב ומושכרים לתושבים? האם תושב יכול להחליט שאינו מרשה לכל אחד לקטוף פירות מן העץ שבחצרו ובכך לחייבם במעשר? ואם התושב נטע בעצמו את העץ? ומה בדבר עצים שקדמו להקמת היישוב ונמצאים באדמות היישוב? 2. ערבים אינם נכנסים ליישוב, וגם אם ייכנסו אני מעריך שלא ירשו להם לקטוף מן העצים. האם בכך התחייבו הפירות במעשר? בתודה שלום וברכה ברשותכם אני מבקש לשאול: ביישוב אש קודש עצי פרי רבים שניטעו על ידי מזכירות היישוב במהלך השנים העצים נותנים את פירותיהם בעין יפה והילדים והמבוגרים נהנים מהם רציתי לשאול: 1. האם יש לעשר פירות אלו? 2. במידה והמזכירות מפקירה פירות אלו והדבר פוטר מתרו"מ, האם נדרשת הפקרה מחדש כל עונה או שדי בהפקרה ראשונית? 3. במידה ויש חובת מעשר, האם החובה חלה רק מרגע שהוכנס לבית או שגם ברחבי היישוב יש חובה כזו (שמעתי פעם שכל ההיתר של פרי שלא ראה פני הבית זה רק בפרדס ולא בעצים הנמצאים בסביבת מגורים)? אודה לתשובתכם להלן תשובתו של הרב יהודה הלוי עמיחי: בסד שלום וברכת ד' אם היישוב מפקיר הפקר גמור לכל (יהודים ערבים אשכנזים ספרדים וכל מאן דבעי) אין צורך להפריש תרומות ומעשרות. כל זמן שהמזכירות לא הודיעה על שינוי עמדה בנושא. אמנם דעת הראב"ד חולקת בפירות שהם "בני גורן", אבל אנחנו פוסקים כדעת הרמב"ם וכפי שכתבתי. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד'


אם השכירות כוללת את העצים, א"כ תלוי בכל מגדל ומגדל (שוכר ושוכר). וכל אחד אחראי רק על גדולי השטח המושכר לו. אינני מכיר שכירות שאיננה כוללת את העצים שבתוכה אלא א"כ צויין במפורש. שאר היישוב שאיננו מושכר לאנשים הולך לפי המזכירות והחלטותיה. יש יישובים שהמזכירות היא גם אחראית גנון בשטח השוכרים, אבל זו החלטה פנימית כדי לחסוך עלויות. 

גם עצים שהיו קודם ליישוב הכל לפי החוק, כל העצים שייכים למועצה אלא שהיא משכירה לאנשים שטחים, והם הופכים להיות בעלים לגבי פירות העץ בשנים שהם שוכרים (אסור להם באופן עקרוני לעקור את העצים). 


שבת שלום

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 


הרב יהודה הלוי עמיחי | כ"ו אב תשע"ז 12:06