עבודה בחווה שיש בה כלאים

שאלה

שלום הרב יהודה, בהמשך לשיחתי עם הרב ביום חמישי בנוגע לענייני כלאיים במשק חביביאן. התפקיד שאני אמור למלא במשק הוא אחראי השקיה, מזיקים, דישון, זריעה, שתילה וניהול עובדים. למעשה, כל מה שקשור בצד המעשי בשטח. אני אמלא את התפקיד כשכיר במשק. כל זה אמור להיות במשק הודיה. בפועל מברור שערכתי יש במשק משגיח של הרבנות שדואג גם לנושא הכלאיים. המשק השני בנחם, בו אני עובד ומתלמד כרגע, מנוהל ע"י אגרונום לא דתי ובפועל אני ראיתי כמה בעיות של כלאיים. במשק זה אין כרגע משגיח שמתעסק בנושא הכלאיים. לאחר שהעליתי את הנושא בפני מנהל המשק הכללי הוא דאג לכך שהמשגיח מהודיה יתחיל להגיע פעם בשבוע לנחם ויסקור את השטח. המשק בנחם עלול להיות תחת אחריותי במקרה והאגרונום האחראי שם נעדר. הגדולים בשני המשקים הם (כ-50 גידולים שונים סה"כ): א. זרעונים רגילים (עגבניה, פלפל, כרובית, ברוקולי, ירקות עליים-חסה, סלרי, בוקצ'וי וכו') ב. קטניות (פול, אפונה וכו') ג. ירקות שורש (גזר, לפת, צנון וכו') ד. דלועים/ מתפשטים (מיני דלעות- נאפולי, ערמונים , מלפפון, קשוא וכו'). צריך לציין שהמשק מאוד דינמי ואין סדר קבוע לחלקות ולמחזור הזריעות והשתילות. השאלות בפועל הינם: א. בהנחה והמצב במשק נשאר במצבו הנוכחי, האם אני יכול לסמוך ולתפקד כאגרונום, כשענייני הכלאיים תחת הפיקוח של הרבנות (בהתחשב שלא ברור עד כמה בקיא המשגיח בתחום) בשילוב של הפיקוח שלי (עד כמה שאני יודע ואמשיך ללמוד)? האם אני יכול לטפל במשק בנחם בעת הצורך (זה משק של כ-45 דונם ולא אוכל פשוט לעבור ולראות היכן יש כלאיים ולעקור היכן שצריך)? ב. האם כדי לעבוד במשק, גם במשק בו אני נמצא אני חייב לדאוג לגוף רציני יותר שיפקח משום שלא ברורה בקיאותו של הרב מטעם הרבנות וגם הבקיאות שלי לא מספיק טובה? באם המשק בנחם יהיה תחת פיקוח של גוף יותר רציני, האם זה שהאגרונום שם לא דתי ולא בטוח מיישם כל דבר (למשל גם אם יאמרו לו לעקור תרד שגדל כספיחין בתוך חלקת תותים הוא יקטוף את זה וימכור), האם אני יכול לטפל במשק זה? כן אציין שגם האגרונום וגם בעל המשק הביעו נכונות מלאה לקדם וליישם את הנושא ומוכנים לעבור קורס מעשי בנושא, ובכל זאת השאלה צריכה להישאל. ג. כרגע אני מתלמד במשק בנחם, בכל מה שקשור לזריעות בפועל (כשאני בעצמי זורע) אני מקפיד על דיני ההרחקות ונמנע מספקות. כחלק מהלימוד אני אמור גם להתעסק בהשקיות דרך המחשב כאשר בפועל אני תחת פיקוח האגרונום אבל למעשה אני הוא זה שאפתח את המים. האם אני יכול להשקות או להימנע מכך? האם זה שאני לומד את תחום ההשקיה וזה מביא את האגרונום לידי סגירת המים והפעלתם שוב כדי להציג לי (בלי שאני מפעיל שום דבר בפועל) מהווה בעיה? חשוב לי לציין שזהו מקום ייחודי מבחינת הניסיון שאני יכול לצבור שם ולכן אני מברר ולא נמנע מכל המורכבות הזו עם הספקות הרבים שעלולים לעלות בהמשך. תודה רבה! אשר מגדר

תשובה

בס"ד


שלום וברכה


בפניך תמצית התשובה והסיכום למעשה. אשלח לך תשובה מפורטת אי"ה:

  1. 1. אסור למנהל לזרוע בשדה של בעה"ב כלאים.
  2. 2. בעל הבית צריך להרחיק את ההרחקות ההלכתיות בין המינים השונים.
  3. 3. איסור קיום כלאי זרעים לרוב הפוסקים הוא מדרבנן ולכן אסור לקיים בידים, פעולה זו אסורה גם על המנהל, אבל במקום שיש ספק האם יש שם כלאים כלל, יכול להשקות ובודאי יכול לתת הנחיות השקייה.
  4. 4. אין חובה על המנהל לעקור את הכלאים שרואה. אבל אם רואה כלאים יכול לעקור, ובייחוד שהבעלים לא רוצים שיהיה כלאים בחווה.
  5. 5. שדה שיש בה מפקח כשרות על ענייני כלאים, אפשר להמשיך ולעבוד בו, אם המפקח יודע דיני הרחקה של המינים השונים.
  6. 6. במקום שההנחיה היא שיש לשמור דיני כלאים, אפילו אם יקרה מקרה שאחד האגרונומים לא ימלא את ההנחיות בכו"א אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן האגרונום לא יכול לאסור את המשק שבעליו הצהיר שהוא רוצה לשמור שם דיני כלאים.
  7. 7. באופן כללי ראוי שאגרונומים דתיים יעסקו בשאלות אלו ואפילו אם חלילה יהיה איזה מכשול, עדיף מאשר להניח לישראל להכשל באיסורי כלאים שהם חמורים, ואדרבא אולי מצווה שאגרונומים דתיים ילמדו את החקלאים כיצד לנהל משק על פי דיני התורה וקיום המצוות התלויות בארץ. בכך יחזרו המצוות התלויות בארץ למקומם ומעמדם. יציאת מצרים הייתה כדי שאנו נבוא לארץ ישראל ונקיים מצוות התלויות בארץ, כפי שאומר המתוודה בהבאת הביכורים, "השקיפה ממעון קדשך וברך". לאחר שקיימתי את מצוות התלויות בארץ אנו תולים עיננו למרום שהקב"ה ישקיף ויברך את עמו ישראל המקיים את המצוות התלויות בארץ. 

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

הרב יהודה הלוי עמיחי | ט' אדר תשע"ט 17:48