הסתכנות בסכנה גופנית לצורך עבודה

שאלה

רקע כללי: אני מחנך בבית ספר ממלכתי בצפון לילדים ונערים המאובחנים עם הפרעת התנהגות הבאה לידי ביטוי בנטייה להתפרצויות זעם ואלימות. נערים אלו הוצאו ממערכות החינוך הרגילות ועברו למסגרת החינוך המיוחד. הצוות החינוכי עושה מלאכת קודש במטרה לנתב ולהחזיר את הילדים לדרך הישר. להחזיר אותם לבתי הספר במקומות הישוב שבהם הם גרים. בחסדי ה' אנו רואים ברכה במעשה ידינו ומצליחים אחרי מאמצים רבים להוציא יקר מזולל להגיע לילבם של הילדים ליישר אורחותיהם ולהחזירים לדרך הטובה. רבים מבין הילדים בבית החינוך מגיעים מבתים שבורים בהם שפת האלימות היא שפת הבית. שאלתי אל מו"ר הרב: בגלל האלימות הרבה המאפיינת את צורת ההתנהגות של הילדים. הצוות החינוכי חשוף להמון תוקפנות ואלימות מילולית וגופנית. (היו מספר פגיעות גופניות של אנשיי הצוות בשנה שעברה מורה נפצעה קשות בעינה אחר שילד נגח בה וכמעט איבדה את מאור עינה וגם אני נפצעתי השנה אחרי שרציתי לעזור לסייעת שהותקפה באלימות ע"י נער והתגלה אצלי קרע בשריר הרגל) שאלתי היא מהי מידת הסיכון שמותר לאדם להכניס את עצמו במקום עיסוקו? על אף שמדובר במטרה חשובה שיש בה הצלת נפשות כפשוטו. בכל זאת האם מותר להמשיך לעסוק בה? הצוות עובר הכשרה ומותר לנו על פי חוק להפריד בין הנצים. אולם קיים סיכון ששמינו הטוב יפגע והילדים עלולים להוציא לעז שנגעו בהם שלא לצורך. הצוות עושה מאמץ גדול לעבוד על פי הנהלים והמקום מתועד במצלמות. בכ"ז הסיכון על ששמו הטוב של עובד עלול להיפגע בנסיבות שונות. מטבע הדברים העבודה לא צפויה ולא ניתן לדעת איך ארועים יתפתחו. אם יכול הרב להגדיר עד היכן ועד כמה מותר לאדם לסכן את שמו הטוב? האם נכון לפעול מתוך רצון לעזור מבלי לחשוב על ההשלכות? או שמוטב להימנע, לשקול ולבדוק את ההשלכות ורק אז לפעול? אודה לרב אם יוכל בנוסף לתשובתו להפנות אותי למראי מקומות נוספים בש"ס ופוסקים העוסקים בסוגיית מכניס עצמו למקום סכנה. בתודה גדולה ובברכת חג שמח לרב ולבני ביתו. מרדכי ישעיהו חר"ן טלפון : 0538297925

תשובה

ראשית יישר כוחכם על המפעל גומל החסדים והקדוש שאתם עסוקים בו ותתברכו כולם. ראוי להתפלל על הצלחה במעשה ידיכם ובס"ד מלאכתכם תתברך.  

א. עצם הסתכנות לצורך פרנסה היא שאלה שדנתי עליה בספרי חבל נחלתו ח"א סי' נ, חכ"א סי' כא.ומי שחושש לדעתי ראוי שימצא פרנסה אחרת.

ב. בשעת קטטה, לדעתי, צריך להתערב ולהציל את המוכה מיד מכהו לפי המורשה לעובד בחוק, ולא לחוש לשם הטוב, וראיה מפנחס שעשה מעשה אע"פ שאח"כ ביזוהו  ובכ"ז קיבל שכרו מרבש"ע.

ג. ראוי מאד שכל העובדים יקבלו קורס בקרב מגע והתגוננות מפגיעות גופניות. איני יודע אם הם רשאים לפי החוק להחזיק מיכל גז להתגוננות מתקיפות ילדים. ואולי צריך שיהא כפתור מצוקה שאנשי בטחון יתערבו. 

ד. ראוי שכל העובדים ידונו עם פסיכולוגים מתאימים בדרכי ההרגעה הנכונה לכל ילד וילד. וודאי שיש הבדל בין הילדים והאפיונים הפסיכולוגיים שונים. וכמובן כל אירוע של התפרעות צריך לעבור תחקור והסקת לקחים לשם יישום בעתיד.

ה. במידה והעובד ייפגע באבריו (כדוגמאות שהבאת) כתוצאה מהתערבות גופנית בין נצים, הוא ודאי פטור מלהתערב ויזמין משטרה, או יפעל לפי תקנון העבודה במקום ולפי החוק. עכ"פ ודאי שאינו צריך לסכן את עצמו כדי להפריד בין נצים.     

הרב יעקב אפשטיין | ח' סיון תשע"ט 10:43