מהדרין בעוף

שאלה

1) מהו הידור? 

 

2) מהי מהירות השחיטה הנדרשת? 

 

3) האם יש לחשוש כי כאשר הניחו את העופות בכלוב (שהוא עמוק) הם נפלו וכתוצאה מכך נטרפו?

 

4) כלום יש לבדוק את הריאות בעופות? 

 

5) האם קיימת חובה לקנות עוף מהודר? 

 

6) האם לתת תעודת כשרות מהדרין למסעדה שקונה עופות בהידור רגיל, או לתת תעודה כזו רק למי שיקנה עופות בכשרות מהודרת יותר?

 

 

תשובה

1) הידור פירושו הקפדה על רמה גבוהה יותר מהנדרשת על מנת לשמור על כשרות רגילה. לדוגמא, אין פסק הלכה ברור כמה זמן מותר לשוחט לשחוט רצוף, ולכמה זמן מנוחה הוא זקוק כדי לשמור על ערנות. האם עבודה של שעה רצופה (שבה הוא שוחט כ- 1200 עופות) היא מעייפת מדי, האם ניתן לעבוד זמן ארוך יותר ברציפות או שמא יש לצאת למנוחה לאחר חצי שעה של עבודה? בכשרות מהודרת השוחטים מתחלפים כל 20 דקות או חצי שעה.

 

2) בכשרות רגילה שוחטים למעלה מ- 20 עופות בדקה. בשחיטה מהדרין מקפידים שלא לשחוט יותר מ- 16 עופות בדקה.

 

סכין שנמצאה פגומה לאחר חצי שעה של שחיטה, יש להטריף את כל העופות שנשחטו בה מאז הבדיקה האחרונה (עי' שו"ע יו"ד סי' יח סעי' יא, ובד"כ כל פעם ששוחט יוצא למנוחה, הוא מוסר לרב את הסכין שלו לבדיקה). אך אם שחטו מספר שוחטים יחדיו, על פי דין בטלים העופות הפסולים של השוחט האחד בכשרים של חבריו (משום שאין כאן דין ברייה לפני שנשחט, ואין היא חתיכה הראויה להתכבד לרוב הדעות, כיון שאינה מבושלת) ואין צורך להטריף את כולם. בכשרות מהודרת פוסלים את כל העופות שנשחטו מבדיקה לבדיקה. יש להדגיש שסכין פגומה המטריפה עופות בדיעבד, הוא דבר מאוד לא מצוי.

 

3)מצד הדין איו לחשוש כי העופות נופלים על רגליהם, אבל בכשרות מהודרת עומד משגיח במשק בזמן העמסת העופות בתוך הכלובים כדי לוודא שאת העופות מניחים בנחת ואין חשש נפולה. לחילופין, משתמשים בכלובים עם דלת מן הצד בהם אין זורקים כלל את העופות.

 

גם עופות מקבלים זריקות נגד מחלות. ניתן להזריק במקומות בהם אין חשש שייפגעו איברים פנימיים (אף על פי שגם אם לא יקפידו, החשש שהזריקות יפגעו באיברים חיוניים, הוא אפסי).

 

4)התשובה היא שלילית. כמות הטריפה של הריאה (כשתוצאה מכך כל העוף טרף) היא קטנה ואין חיוב לבדוק ריאה בכל עוף (לעומת בקר שחייבים לבדוק את הריאה, עי' שו"ע יו"ד סי' לט סעי' א). הוא הדין בצומת הגידים, אחוז הטריפים שם הוא קטן ולכן אין צורך לבדוק כל עוף אבל בכשרות מהודרת בודקים כל עוף בראיה או במישוש. בכשרות מהודרת יותר פותחים כל עוף ועוף ובודקים גם ריאות, גם מעיים וגם צומת הגידין וגם את חיבור השוקיים והירכיים לגוף (בוקא דאטמא).

 

5) לא. אלה חומרות גדולות שרובן נובעות מחששות רחוקים. אבל המקפיד שכל מוצריו יהיו מהודרים וודאי יקפיד גם על כך. האם צריך לקנות מהודר מן המהודר? וודאי שלא. אך המהדרין מן המהדרין, יהדרו אף בכך. ברם יש לדעת כי הידור על חשבונם של מגדלי העופות או בעלי המשחטות הוא שאלה בהלכה גם מבחינה ממונית וגם מצד איסור "בל תשחית". ואינני בטוח שנכון לקרוא מהדרין לאלה שמהדרים במה שהם מכניסים לפיהם, ובכך מקילים מאד בהלכות אחרות.

 

מאידך גיסא יש להחזיק טובה למשחטות המהדרות. כי יש להבין מהי הסיבה שבשנים האחרונות עלה כמות השחיטה של עופות כתוצאה מבעיות בריאה ובצומת הגידין? הסיבה לכך היא שכיום מפטמים את העופות כך שבגיל צעיר מאוד הם כבר שמנים מאוד. המשקל של עוף שפעם היה מגיע אליו רק בגיל מספר חודשים, כיום העוף מגיע לאותו משקל תוך שבועות מספר, ולכן המאמץ משפיע ומורגש בריאות ובגידים. זאת ועוד, על מנת שהעוף יגדל וישמין מהר פיתחו זנים חדשים של עופות. מפתחי זנים אלה היו מעונינים בגדילה המהירה, ולא שמו ליבם לצדדים הכשרותיים, וממילא הבעיה מתעצמת. ולכן אף שכעת אין חובה בהידור, יתכן שעל פי קצב פיתוח הזנים החדשים יתעצמו הבעיות, והטריפות בריאה ובגידים יגדלו ויגיעו למצב של "מיעוט המצוי" המחייב בדיקה על פי דין.

 

6) לאחרונה נסעתי ובדקתי כמה משחטות מהודרות מהן מגיעים עופות מהדרין לעפולה. ברובם אין מקפידים על כל הסעיפים שמנינו. רק במשחטות מעטות מקפידים על כל ההידורים, כולל גם הוצאות דם שנצרר שמקשה על המליחה, ועל שאיבת כל החלקים הפנימיים וחיתוך העוף כך שהמלח יגיע לכל מקום ומקום, ולבסוף גם אורזים את הבשר "חותם בתוך חותם" כדי למנוע מצב של בשר "שנתעלם מן העין".

הרב שמואל דוד | ניסן-אייר תשנ"ט גליון 28