איסור חדש באדנית

שאלה

אדם מגדל חיטה בתוך הבית, באדנית שאין בה נקב, ולאחר זמן קצר קוצר, מבשל ואוכל. האם עלול להיות בכך איסור חדש? האם יהיה איסור גם בגרעינים קטנים שיכולים להיעשות לקמח רק אחרי פסח?

 

תשובה

מדברי הגמרא (מנחות עא ע"א) מובן שהעומר מתיר רק דבר שנזרע ומושרש בקרקע. מלשון זה אנו לומדים שיש דין שהתבואה תגדל בשדה. עציץ שאינו נקוב איננו נחשב לשדה, כפי שמובן בירושלמי (ערלה פ"א ה"ב), אך חיובו הוא מדרבנן, וכן נראה מדברי ה'שפת אמת' (מנחות ע ע"ב, ד"ה והנה). על כן נראה לדינא שאין איסור חדש מהתורה בעציץ שאינו נקוב, אבל מדרבנן אסור. וכן ראיתי בספר 'גידולי חדש' (הגרש"א שטרן, פ"א סעי' י)[3].

יש לדון האם יש איסור חדש בתבואה שגדלה בבית. לגבי איסור חדש נאמר בפסוק 'אשר תזרע בשדה'. אם כן האיסור תלוי בגידול בשדה דווקא, כפי שנאמר בירושלמי שאין חיוב תרומות ומעשרות על הגדל בבית, בגלל שנאמר 'היוצא השדה'. על כן חדש הגדל בעציץ שאינו נקוב (שחיובו מדרבנן), אם הוא גדל בבית - אין בו איסור חדש כלל.

עוד יש להוסיף, שהדין בחדש הוא שכל תבואה שהשרישה עד ט"ז ניסן, אפילו לא גדל הגרעין - פטורה, שכן עצם ההשרשה בט"ז ניסן היא הפוטרת. אם כן, חיטה שנזרעה והשרישה לפני פסח, אין בה איסור חדש כיוון שיום הנפת העומר התיר אותה.

על כן נראה להלכה שאין איסור חדש בתבואה שגדלה באדנית בבית, בעציץ שאינו נקוב. ועוד אם השרישה קודם ט"ז ניסן - בוודאי שאין איסור.

 


[3] אמנם ראה ב'ילקוט יוסף' (מצוות התלויות בארץ ח"ב עמ' תכד) שהסיק מדברי הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"י ה"א) שעציץ שאינו נקוב איננו 'זרע הארץ' ולכן אין בו איסור חדש.

 

הרב יהודה הלוי עמיחי | חשוון תשע"ג