פועל מכר במחיר גבוה יותר ממה שדרש המעסיק

שאלה

כשהייתי קטן (בן 12), שכר אותי אדם אחד למכור בעבורו סחורה לפני אחד החגים. הוא ביקש שאמכור כל פריט בחמישה שקלים, וסיכמנו על שכר של עשרים שקלים לשעה. ביום שבו התחלנו לעבוד, המעסיק לפתע חזר בו ואמר שהשכר הוא רק חמישה עשר שקלים. כעסתי מאוד, אבל לא יכולתי לעשות דבר. החלטתי להערים עליו: במקום למכור בחמישה שקלים אמכור בשישה שקלים ואשלשל את ההפרש לכיסי. כך קיבלתי פיצוי מלא על מה שגרם לי המעסיק, ועוד קיבלתי תוספת. עכשיו לבי נוקף: האם אני צריך להחזיר את הכסף למעסיק? 

תשובה

מעמדו של שכיר קטן – הרמב"ם[1] פוסק שכאשר השכיר טוען שלא קיבל תשלום והשוכר טוען ששילם, על השכיר להישבע ונאמן ומקבל שכרו, אפילו אם הוא קטן. משמע ממנו ומכל הסתעפות הדיון בהלכה זו, שלדעת כולם שכיר קטן שווה במעמדו לשכיר גדול, אלא שנחלקו אם ניתן להטיל עליו את השבועה או שמא על השוכר, וכן פסק בספר 'פתחי חושן'.[2]

הפחתת שכר עבודה – המעסיק לא רשאי לחזור בו מהשכר הראשוני שהובטח לפועל בשלושה אופנים:

א) אם נעשה קניין. בנוגע להשכרת בתים כתב ה'שלחן ערוך'[3] שכאשר קבעו סכום בעבור השכרת הבית, והשוכר התחיל את תקופת השכירות שלו,[4] לא יכולים לחזור בהם מסכום השכירות אלא בהסכמת שניהם, אך הגביל זאת שמדובר דווקא במקרה ששכרו לזמן ידוע. מכאן למד 'פתחי חושן'[5] שהשוכר את הפועל והסכימו על גובה שכר מסוים, לא יכול לחזור בו לאחר שהפועל התחיל לעבוד או שעשו קניין על כך, כל עוד שכרו לזמן קצוב. אמנם בספר 'הלכות עובד ומעביד'[6] פסק שעובד ומעביד לא יכולים לחזור בהם מההסכם הראשוני אף ללא התחלת עבודה או קניין או הפסד, אך לא נראה כן.[7]

ב) הורדת שכר חד-צדדית היא פגיעה בתנאי העסקה בסיסים וכמוה כפיטורין, ולכן כל מקום שבו אסור למעסיק לפטר עובד, ואם פיטר 'ידו על התחתונה', המעסיק לא יהיה רשאי להפחית את השכר, ולכן הליכה למקום העבודה מקבעת את תנאי השכר.[8]

ג) אם ע"י הפחתת השכר זמן קצר לפני תחילת העבודה נמנעה מהעובד היכולת להשיג עבודה חילופית בשכר הראשוני שהובטח לו, אסור להפחית.[9]

אמנם, אם לא התקיים אף תנאי מהתנאים הללו, יש רשות למעביד לשנות את תנאי השכר. וכפי שכתב הט"ז (חו"מ סי' רכא):

במקום שיש תרעומת קיימא קציצה הראשונה, היינו דוקא אם אזלו הפועלים וגילו דעתם שאין רצונם לעשות ע"פ השער שאמר עכשיו, […], אבל אם אחר חזרת בעל הבית הלכו הפועלים בלי שום דיבור ועשו מלאכה, ודאי אין להם אלא כמו שחזר הבעל הבית ואמר בפירוש אין רצוני ליתן רק פחות...

דהיינו לפי דברי הט"ז ברגע שהעובד קיבל את גובה השכר החדש בלי להתנגד, הוא מחויב אליו ולא יכול להתלונן על השוכר. לפי דברים אלו, אם לא הבעת בפני המעסיק את אי רצונך לעבוד תמורת השכר החדש, השכר האחרון הוא הקובע.

שינוי הפועל מהסכום שקבע בעל הבית – מהגמרא[10] עולה שכאשר שליח מוכר חפץ שלא קיים לו מחיר ידוע, כל רווח שמרוויח שייך לבעל המעות ולא לשליח, אך כאשר יש מחיר ידוע והשליח מכר ביותר, יחלקו השליח והמשלח את הרווחים ביניהם, וכן פסק ה'שלחן ערוך'.[11] במקרה שלנו המחיר לא ידוע, והרווח שייך לבעל המעות. אף במקרה שבו אמר המשלח לשליח במפורש למכור ב-100 ומכר ב-200, כל הרווח הולך למשלח. הסמ"ע (חו"מ סי' קפה ס"ק ב) מסביר: 'לא אמרינן שמחל המותר להסרסור, אלא אמרינן שסבר שאינו שוה יותר'. לכן במקרה שלפנינו הרווח שייך למעסיק.

לסיכום, במידה שהמעסיק שינה את גובה השכר לפני שהלכת לעבודה, ובאופן שלא מנע ממך להשיג עבודה בשכר דומה, ואף אתה לא התווכחת אתו בעת הורדת השכר, עליך להעביר למעסיק את כל הרווח שהרווחת מעבר למחיר שבו היית אמור למכור את המוצר. אם השינוי נעשה באופן אחר, מגיע לך מצד הדין 20 ₪ לשעה, ואת השאר צריך להעביר למעסיק.

 

[1].   הלכות שכירות פרק יא הלכה ו.

[2].   רמב"ם, הל' שכירות פ"ז הי"ד.

[3].   שו"ע, חו"מ סי' שיב סעי' י, וכן הרמ"א שם, סעי' ט.

[4].   לפי ביאור הסמ"ע שם ס"ק א.

[5].   פתחי חושן, הל' שכירות פרק ח סעי' יז, ושם הערה מ.

[6].   ס' הל' עובד ומעביד, עמ' כה.

[7].   עיין שו"ת ריב"ש, סי' תעו; ובביאור הב"י לשיטתו חו"מ סי' שלא; ובערוה"ש סי' שלא סעי' א.

[8].   פרטי הדין מבוארים בשו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' א.

[9].   שו"ת הריב"ש, סי' תעו; שו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' ב; ועי' גם פתחי חושן, הל' שכירות פרק י, סעי' ה.

[10]. כתובות צח ע"ב.

[11]. שו"ע, חו"מ סי' קפה סעי' א.

משפטי ארץ | אמונת עתיך 116