תחומים מותרים בעריכת דין

שאלה

סיימתי השנה את לימודיי בפקולטה למשפטים, ועליי להחליט לאיזה תחום אפנה. האם יש שיקולים תורניים שעליי להתחשב בהם? 

תשובה

מקצוע עריכת דין הוא בעייתי, היות שמדובר על שותפות במערכת שאינה מקבלת את משפטי התורה. בעזרת ה', בעתיד תאמץ מדינת ישראל באופן רשמי את דיני התורה, כנאמר (ישעיהו א, כו): 'ואשיבה שֹפטיך כבראשֹנה...'.

ייצוג בבית משפט: בתחום ייצוג לקוחות בבית משפט עליך לסווג את הפונים אליך לשלוש קבוצות:  

א. אם נראה לך שמי שפונה אליך הוא שקרן, אסור לך לסייע לו. זו כוונת המשנה במסכת אבות (פ"א מ"ה): 'אל תעש עצמך כעורכי הדיינים', אסור ללמד את אחד מן הצדדים טענות שקריות.[1] 

ב. אם לדעתך נתקלת בעוול שנעשה ללקוח, מצווה עליך לסייע לו ולהוציא את הצדק לאור. הרב שטרנבוך ניסח היטב אפשרות זו:[2] 'אם משוכנע שהצדק עם מרשו אשר אינו יודע היאך לבסס דבריו ולטעון, ישנה מצווה להציל עשוק מיד עושקו ולהשיב אבידה לבעלים'.

ג. אם לא גיבשת דעה, ואפשר שהצדק עם מי שפנה אליך, זכותך לתת בו אמון ולעזור לו לטעון את מה שמבחינתו הוא אמת. עם גמר המשפט, עליך ליידע את הלקוח שפסק הדין עלול ליצור בעיית ריבית או גזל.

בעריכת דין יש כמה תחומי התמחות שמותר לעסוק בהם על פי הדין:

א. תעבורה – יש לשלטון במדינת ישראל סמכות הלכתית מלאה לתקן תקנות שמיועדות לשמור על הבטיחות בדרכים.[3] לכן, אין סתירה בתחום זה בין משפטי התורה ובין חוקי התעבורה, והדרך סלולה לפניך להגיע לכס המשפט ולהתמנות לשופט תעבורה. 

ב. משפט פלילי – הענישה שנהוגה במדינת ישראל אינה תואמת את דרכה של תורה.[4] עם זאת, הראשונים כבר כתבו שהתורה מכירה במערכת ענישה נוספת שתפקידה להרתיע עבריינים לפי צורך השעה. הר"ן בדרשותיו (הדרוש האחד עשר) כתב: 'ידוע הוא כי המין האנושי צריך למשפט ויחויב להענישו כפי תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו, ויהיה העולם נשחת'. לאור זאת, אפשר גם לייצג עבריינים ולהעניק להם כלים משפטיים, מבלי לשקר כמובן. לדוגמה: מותר להטיל ספק בראיות שהוצגו נגד נאשם, אך אסור ליצור לו אליבי שקרי.[5]

ג. ייעוץ משפטי וייעוץ לחוזים – מותר לעסוק בייעוץ משפטי ולערוך חוזים משפטיים בין גופים, ובלבד שלא תיווצר בעיית ריבית. בתחום זה החוזה מייצג את הסכמת שני הצדדים, ואין לו שייכות למשפט התורה. עם זאת, יש תחומים שבהם השכלה תורנית יכולה לתרום לניסוח הסכמים שתקפים גם על פי ההלכה. לדוגמה: צוואה סטנדרטית אינה תקפה על פי ההלכה, אך אפשר להוסיף לה סעיף שיכשיר אותה לפי גדרי ההלכה, ובעזרת הוספה זו אפשר לקדם את מערכת המשפט לקראת תיקונה השלם.   



[1] יחוה דעת, ח"ד סי' סה.

[2] תשובות והנהגות, ח"א סי' תשצד.

[3] שו"ע, חו"מ סי' ב.

[4] לכתחילה צריך להשתית את הענישה על עקרונות תורניים.

[5] הרב אשר ויס, שיעור לעורכי דין, באתר 'משפט לעם'.

הרב אריאל בראלי | אדר ב' תשע"ד