תביעה ייצוגית

שאלה

 

האם לפי ההלכה מותר ליזום תביעה ייצוגית כנגד חברה פרטית? 

תשובה

חלק ממערכות המשפט המודרניות מאפשרות הגשת תביעות ייצוגיות. בשנת תשס"ו נחקק במדינת ישראל חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, המאפשר הגשת תביעות כאלו.

משמעותה של תביעה ייצוגית, על פי סעיף 2 לחוק, הוא: 'תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה'.

מה דעת ההלכה על תביעות ייצוגיות?

הרב ד"ר מיכאל ויגודה כתב[1] שההלכה אינה מאפשרת תביעה ייצוגית, כיוון שהיא מחייבת את קבוצת האנשים הקשורה לעניין, למרות שאלה לא ייפו את כוחו של מגיש התביעה. לפיכך, יש צורך בתקנה או בחקיקה כדי לאפשר זאת.[2] הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ, כתב מאמר בנושא,[3] וסיכומו הוא:

א. כיון שחוק תובענות ייצוגיות נותן מענה לצורך ציבורי חשוב, נראה שיש לו תוקף הלכתי, בתור תקנת הציבור, אך רק לחלקי החוק שיש להם מקבילות בהלכה. כך למשל, לגמול שניתן למגיש התביעה ולבא כוחו יש מקבילה הלכתית בדמות השכר שניתן למשיב אבדה שהתבטל ממלאכתו; כמו כן חיוב הנתבע בתשלום 'לטובת הציבור' כאשר לא ניתן לאתר את הנפגעים, מקביל להלכה המורה לגזלן הרבים לעשות בגזלה 'צרכי רבים' - כלומר, להשקיע בתשתיות שקיימת סבירות גבוהה שהן תשמשנה את הנגזלים.

ב. על כן נראה להציע שיישום חוק תובענות ייצוגיות על פי ההלכה ייעשה בדגשים הבאים:

1. תביעה ייצוגית תוגש רק אם עילת התביעה מוצדקת מבחינת הלכתית.

2. התביעה תוגש לבית משפט כדי לאשרה בתור תביעה ייצוגית. לאחר מכן, היא תוגש לבית דין מוכר - כלומר, לבית דין רבני או לבית דין שיושב בו מומחה מוכר.

3. תביעה תאושר בתור ייצוגית רק כדי להציל עשוק מיד עושקו. תועלת טכנית-נוהלית מניהול התביעה בתור תביעה ייצוגית אינה מצדיקה לעשות זאת.

4. תשלום 'לטובת הציבור' צריך להיות מופנה לעניינים שגם הנפגעים ייהנו מהם.

5. כאשר הנתבע מסרב להתדיין בבית דין, ניתן לקבל אישור מבית הדין לנהל את התביעה הייצוגית בבית משפט. האישור לא יינתן רק בתור פתרון לבעיה שהנתבע סירב להופיע בפני בית הדין, אלא גם יינתן רק אם יש צדק בניהול התביעה הייצוגית.

 

כדאי לעיין במאמר המלא על מנת להבין לעומקן את ההצעות המסוכמות כאן.



[1] הרב ד"ר מיכאל ויגודה, 'התובענה הייצוגית לאור מקורות המשפט העברי', חוות דעת למשרד המשפטים, אייר תש"ס, עמ' 8-9, ובקישור: http://tinyurl.com/tchumin30-1.

[2] ראה גם: אביעד הכהן, 'וכי זכין לאדם שלא בפניו?' - עיונים בסוגיית התובענה הייצוגית לאור עקרונות המשפט העברי', שערי משפט ד (1), תשס"ה, עמ' 153-192.

[3] הרב עידו רכניץ, 'תביעה הייצוגית בהלכה', תחומין ל, עמ' 282.

מכון כתר | תשע"ג