צינור מים שהתפוצץ

שאלה

אני שוכר דירה זה שנה, וקיבלתי חשבון מים מופרז. לאחר בדיקה התברר שישנה נזילה בצינור מים. על מי לתקן את הצינור, ועל מי לשלם בעבור המים שזרמו? כמו כן העירייה מוכנה לתת הנחה של 30% אם אציג אישור שהייתה נזילה. ברם, בחודש המדובר חרגתי מהשימוש הרגיל בלא קשר לנזילה, כי מילאתי ברכה כמה פעמים, וההנחה תינתן גם על הכמות הזו.

 

תשובה

א. חובת תיקון הצינור מוטלת על המשכיר, שהרי הלכה פסוקה היא ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שיד סעי' א):

המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו, ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול. וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות.

בנידון דידן ברור שתיקון צינור המשמש את השוכרים מצריך מעשה אומן.

ב. המים הנמצאים בצינור הם בדרך כלל בבעלות השוכר, היות שברוב הפעמים הוא חתום על ההסכם עם השלטון המקומי. במקרה שלפנינו נראה שהמשכיר אינו צריך לשלם את הוצאות הפסד המים של השוכר, כיוון שהוא לא קלקל את הצינור בידיו, וגם אם הקלקול בצינור הוא מחמת בלאי, הרי לא מדובר בדבר שאירע מייד עם תחילת השכירות אלא לאחר מכן. נמצא שהמשכיר סיפק לשוכר צינור תקין. גדולה מזו מצאנו בשו"ת הרשב"א[1] לגבי אדם שהשכיר לחברו בור לשים בו חיטים, ונמצא שהיה חור בבור כבר מתחילת השכירות, וכתוצאה מכך החיטים נפסדו. לדעת הרשב"א בעל הבור פטור מלשלם את הפסד החיטים, שאין זה אלא גרמא בעלמא. הרשב"א מסביר שאין חיוב 'מדינא דגרמי', משום שהנזק לא נגרם ישירות מהמשכיר.

ג. העירייה נותנת הנחה רק על מים שאבדו מחמת פיצוץ הצינור, ולכן עליך לעדכן את פקיד העירייה בכמות המים שהשתמשת לצרכיך הפרטיים, ואם הכמות מסופקת – עליך להחמיר ולקזז כמות הגדולה יותר, על חשבונך.[2]

 

[1].    שו"ת הרשב"א, ח"ב סי' נג.

[2].    ביצה לח ע"ב: 'ממונא לא בטיל'; נתיבות המשפט, ביאורים סי' רכט ס"ק א.

הרב אריאל בר-אלי |