ביטול שמרטף

שאלה

משפחה הזמינה שמרטפית לשמור על הילדים בשעות הבוקר. לאחר כמה שעות מצאה המשפחה פתרון אחר, אך שכחה להודיע לשמרטפית שהעבודה מבוטלת. האם צריכים לשלם לה על הטרחה שטרחה כשבאה לבית הילדים?

 

תשובה

א. יש לדון מה הדין כאשר מעסיק מבטיח תנאים או תשלום מסוים רק בעל פה. ה'בית יוסף'[1] כתב בשם הריב"ש שכל מה שאדם מבטיח לתת לפועל בעד מלאכתו – חייב לשלם כשהנשכר עשה מלאכתו, ואפילו אם ההבטחה הייתה בעל פה. אין צורך לשם כך בקניין או בשטר. ואפילו אם הפועל עדיין לא עשה את העבודה, אם הפסיד בגלל התחייבות חברו עבודה אחרת – חייב לשלם לו, אע"פ שעוד לא התחיל בעבודה, וזאת בתנאי שיעשה אותה בסופו של דבר.[2]

ב. מה הדין כאשר המעסיק מבטל את העסקת הפועלים על דעת עצמו (כלומר שלא מתוך אונס שנגרם לו או מאשמת הפועלים)? בגמרא[3] נאמר: השוכר את האומנין והטעו (ביטלו) את בעל הבית או בעל הבית הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומת (הקפדה), וכן כתב ה'שלחן ערוך'.[4] וכתב הש"ך[5] בשם הראשונים שגם התרעומת היא רק מפני הטורח שיש להם כעת למצוא עבודה אחרת, אך אם אין טורח – אין תרעומת. ויש מי שאומר שאע"פ שהמעסיק יכול לחזור בו, ואין תרעומת – אין רוח חכמים נוחה הימנו והוא נחשב כ'מחוסר אמנה'. אך אם הפועלים יכלו למצוא עבודות אחרות בעת ההתקשרות שלהם עם המעסיק, וכעת הם אינם יכולים – חייב המעסיק לשלם להם מדין 'גרמי', כי כעת כבר יש להם הפסד, וכן כתב ה'שלחן ערוך' שם. יתר על כן, פעמים שאפילו אם הפועלים לא יכלו למצוא עבודה בשעה ששכר אותם המעסיק, מ"מ חייב המעסיק לשלם להם כגון שהתחילו במלאכה. ומובא בפוסקים שאפילו אם רק התחילו בהכנות למלאכה – חייב לשלם. כמה חייב לשלם להם? כפועל בטל, ושיעורו של פועל בטל הוא: בעד כמה כסף היה מוכן הפועל לשבת בטל בביתו ולוותר על טורח העבודה. הט"ז[6] הגדיר ששכר פועל בטל שווה לחצי מהתשלום שנקבע מראש.

 

[1].    בית יוסף, סימן שלא במחודשות א.

[2].    כן הובא בשו"ת מהרשד"ם, יו"ד סי' רה.

[3].    ב"מ עו ע"ב.

[4].    שו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' א, בתנאי שלא עשו קניין.

[5].    ש"ך, לשו"ע שם ס"ק א.

[6].    ט"ז לשו"ע שם ס"ק א, שמצא בקובץ ישן, וכן בתשובות רש"י ורבנו חננאל, וכן מקובל הוא מרבותיו.

הרב ישראל נחשוני |