ריבית בקניית מניות בקרן נאמנות

שאלה

קניתי מניות בקרן נאמנות. לפי מיטב הבנתי, בקניית מניות אין איסור ריבית. אך אם הקרן מלווה בריבית, האם גם אני עובר על האיסור?

תשובה

 

א. עקרונית, מסחר במניות דינו כעסקת מכר ולא כהלוואה, ולכן אין בו בעיית ריבית. במה דברים אמורים? אם יש לבעל המניות שליטה כלשהי בחברה, כגון זכות הצבעה, ואז הוא נחשב שותף בחברה, שקנה בה חלק מסוים. אבל אם אין לו זכות כזו בכלל, יש פוסקים שמגדירים את קניית המניות כהלוואה לחברה, שהרי אין לו כל זכות שנרכשה על ידי הכסף שהשקיע. לכן זו רק הלוואה הצמודה לשווי החברה.[1] יש אומרים שאף על פי כן דינה כקנייה ומכירה ולא כהלוואה.[2] יש שהתירו משום שהחברה הינה חברה בע"מ ואין לה גדר של בעלות רגילה, ומשום כך אין חלים עליה כללי דיני ריבית, ואין איסור כאשר היא לווה בריבית, דהיינו שמשקיעים כסף בקניית המניות שלה.[3]

ב. אם קונה המניות נחשב כשותף בחברה, אזי הוא שותף גם לכל הבעייתיות של התנהלותה, כגון חילולי שבת, הלוואות בריבית וכדומה. לכן יש שהתירו להשקיע רק בחברות שפעילותן מתנהלת על פי ההלכה; או לכל הפחות בחברות שאין איסור ברור בפעילותן; או בחברות שהן בבעלות גויים, שאינם עוברים על איסור.[4] יש המקלים ומתירים לקנות מניות בכמות קטנה, שאינה חלק ניכר ממניות החברה, אף על פי שהחברה עוברת איסורים. הם סבורים שמשקיע הקונה כמות קטנה של מניות, לא שייך שיתחשבו בדעתו, ולכן אין זה נחשב לבעלות ואין בזה איסור.[5] ניתן לסמוך על דעה זו ולהקל.[6]

ג. בעצם ההסכם שבין קונה המניה לחברה אין איסור ריבית, כי זו השקעה בעסק. לכן מצד זה אין איסור הלכתי בקניית מניות של חברה. בעיית ריבית עלולה להיות כאשר חברה שאין לה 'היתר עסקא' מלווה בריבית או לווה בריבית. שהרי היא מלווה את כספי בעלי המניות או לווה עבור בעלי המניות. לכן, יש לקנות מניות של חברה שיש לה 'היתר עסקא'. לגבי קרנות נאמנות, קניית יחידת השתתפות בקרן נאמנות משמעותה שותפות בהשקעות שמשקיעה הקרן. לכן משמעותה היא בעלות על מניות או אג''ח וכו' שקונה קרן הנאמנות. לכן, אם הקרן קונה דברים המותרים לפי העקרונות הנ''ל – מותר לקנות יחידות השתתפות בקרן, ואם לא – אסור.

ד. כשהחברה עצמה עוסקת בפעילויות האסורות על פי ההלכה, כגון הלוואות בריבית, חילולי שבת וכדומה, אז גם אם אין המשקיע נחשב כשותף בחברה, יש בהשקעתו משום 'נתינת מכשול לפני עיוור'. זאת כיוון שבאמצעות השקעתו הכספית עוברים המנהלים על איסורים כריבית וכדומה. יש פוסקים שהתירו להשקיע בחברה העוסקת במכירת נבלות וטרפות. אך זאת רק משום שאין המסחר תלוי ממש בהשקעה הכספית של המשקיע, וכן משום שמוכרים גם לגויים, ולא ברור שעוברים על איסור.[7]

אמנם אם ידוע שהחברה מלווה בריבית ללא 'היתר עסקא' ליהודים, יש בעיה להשקיע בה. ואף על פי שהחברה המלווה היא חברה בע"מ, הלווים שמקבלים ממנה הלוואות הם אנשים פרטיים המשתעבדים לפרוע את הריבית, ויש בכך ריבית דאורייתא.[8]



[1].שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' א, סי' יא, סי' כג.

[2].עי' שו"ת משנה הלכות, ח"ה סי' קב, שלא חילק, וכן בספר תורת ריבית, פי"ז הערה מח.

[3].שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"ב סי' סב-סג.

[4].שו"ת מנחת יצחק, שם; ומשנה הלכות, שם.

[5].שו"ת אגרות משה, אה''ע ח"א סי' ז.

[6].ראה גם מה שדן הרב שלמה אישון, כתר, ח"ו סי' ד-ה.

[7].שו"ת משנה הלכות, ח"ה סי' קב.

[8].שו"ת אגרות משה, שם; ספר תורת ריבית, פי"ז סעי' נג; שו"ת משנה הלכות, ח"ו סי' קמה.

'משפטי ארץ' | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 7-14