הוצאת חפצים מבית שכור

שאלה

שוכר השאיר חפצים בבית שהשכרתי לו, וכבר חודש שלם אני מתריע שאם לא ייקח אותם אפנה אותם החוצה, אך הוא לא מגיב. ברור לי שהוא ראה את ההודעות ששלחתי לו בווטסאפ. האם אני יכול להוציא את חפציו החוצה?[1]

 

תשובה

הרב אריאל בראלי |

השוכר השאיר את החפצים בניגוד למסוכם עימו והרשות שניתנה לו בתחילה להכניס את חפציו אינה כוללת מצב זה. לכן מבחינה הלכתית מדובר על הכנסה שלא ברשות.[2] על מקרה דומה נאמר בגמרא (ב"מ קא ע"ב):

אזלא איהי אגרא שקולאי מיניה וביה [שכרה סבלים על חשבון המפקיד], אפיקתיה ואותביה בשבילא [הוציאו את החפצים לשביל]. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, כאשר עשה כן יעשה לו, גמולו ישוב בראשו.

הוראה זו נפסקה להלכה ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שיט סעי' א):

מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן.

אם כן מעיקר הדין יש רשות להוציא את החפצים, וממידת חסידות יש להודיע לו על כך.[3] והנה 'ערוך השלחן' (חו"מ סי' שיט סעי' א) הביא דעה החולקת על פסק ה'שלחן ערוך', וזו לשונו:

נהי דעביד אינש דינא לנפשיה להוציאן מביתו אבל כיון שלא הטעהו אלא שעשה שלא ברשות אינו רשאי למכור מגוף הסחורה לשכור בדמיהם פועלים להוציאן וגם אינו רשאי להוציאן למקום הפקר דלא הותר זה אלא במקום שהטעהו.[4]

לדבריו הגמרא עוסקת רק במי שהטעה מראש את בעל הנכס והתנהל עימו במרמה, אך מי שהניח בלא רשות את חפציו בחצר חברו, אין היתר להפקיר נכסיו. עם זאת, גם לדעה זו נראה שאם מיידע אותו על כך, מותר להוציא את נכסיו החוצה, מכיוון שנהג שלא ברשות.[5] לכן במקרה זה, שישנה ודאות שההודעות הגיעו לייעדן, ניתן להוציא את החפצים החוצה.

סיכום

שוכר שעזב והשאיר חפצים בנכס, יש להתרות בו ולהזהיר אותו שאם לא ייקח אותם בהקדם הם יוצאו החוצה, וכאשר ברור לבעל הנכס שההודעה הגיעה לייעדה, מותר לו להוציאם החוצה. ממידת חסידות יכול למכור חלקם ולממן מהכסף את השמירה עליהם.

 

[1].   עי' אמונת עתיך 118, תשובות קצרות 17, עמ' 34–36.

[2].   עי' באריכות בספר משפטיך ליעקב, ח"ו סי' כט, שם הזכיר סברה זו.

[3].   אמנם הרמ"א חולק, וזו לשונו: 'יש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור'.
אך גם לדבריו השוכר קיבל על כך הודעה.

[4].   דעה זו מובאת גם על ידי הסמ"ע, חו"מ סי' שיט ס"ק א.

[5].   כן משמע בשו"ת אגרות משה, חו"מ ח"ב סי' נו.