האם יש בעיה מוסרית בהשקעות במניות

שאלה

לפני שאני מתחיל להתעסק בתחום ההשקעות, ברצוני לשאול שאלה שנוגעת לפן המוסרי שבמסחר בבורסה. מחד גיסא, האדם שקונה מניה עושה זאת לרוב בגלל שהוא משער שהשווי של החברה תעלה בעתיד, והוא יוכל למכור את המניה עם רווח. מאידך גיסא, הוא מחליט למכור את המניה כאשר הוא משער שהחברה מיצתה את עצמה ושווייה לא יעלה עוד, או כאשר לדעתו החברה עומדת לקרוס. השאלה היא האם אין בעיה מוסרית בכך שאדם מוכר נכס למישהו כאשר לדעתו הנכס לא עתיד להניב רווחים, ולפעמים עלול גם להפסיד?

תשובה

בעיה מוסרית וגם בעיה הלכתית במכירת המניות יכולה להיות רק אם המוכר יודע נתונים מסוימים בנוגע לחברה, שהקונים אינם יכולים לדעת עליהם. במצב כזה, מכירת המניה בלא ליידע את הלקוח על בעיה שישנה עלולה להיחשב גנבת דעת או אונאה. אולם, אם כל הנתונים הידועים למוכר הם נתונים שגם הלקוח יכול לדעת, אין בעיה מוסרית במכירה. משום שאם הקונה רוצה, הוא יכול לברר את כל הנתונים הרלוונטיים. אם הקונה מחליט לרכוש את המניה בלא לברר, רק הוא האחראי לכך, ואין כל אחריות מוסרית על המוכר. זאת ועוד, לעתים המוכר והקונה יודעים את אותם נתונים בדיוק, אלא שהמוכר מנתח את הנתונים בדרך מסוימת, ומגיע למסקנה כי טוב לו יותר למכור; ואילו הקונה מנתח את אותם נתונים בדרך אחרת, ורואה במכירה השקעה כדאית. גם לעתים המכירה נעשית פשוט משום שהמוכר זקוק לכסף, ועל כן הוא מוכר, אף שהוא ידוע שמדובר בהשקעה טובה. 

הרב שלמה אישון | תמוז תשע"ה