ירידה רוחנית בצבא

שאלה

שלום הרב.
אני חייל עכשיו סיימתי טירונות.לפני הצבא למדתי שנה וחצי שבהם
קרעתי את עצמי בלימוד השקעתי הגעתי לשיא מבחינתי בקירבה לאבא
שבשמיים.
עכשיו התגייסתי ועם הזמן דעך ודעך הקשר עם הבורא והתורה.אין
זמן ללמוד,תפילה זה לא תפילה,כל היום שומע קללות,כל היום
צעקות,עבודה מתישה וגסה וזהו.
אני מרגיש ריק חסר תוכן לא אני האמיתי אני לא מסוגל ככה אני
משתוקק לתורה לתפילה להתקשרות עם ה' אבל אין לי את זה.לא
עוזר לי 5 דקות ביום ללמוד איזה מזהו ב"לכו לחמו בלחמי" זה לא
מספק אותי.הנפש שלי צמאה.כמובן שזה משפיע על התפקוד שלי
בצוות יותר עצבני יותר גס זה לא אני.מה אני עושה?מה יש בכלל
לעשות?

תשובה

קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'
זוהי תקופה זמנית. צפה לסיומה. נפשי לה' מושמרים לבוקר.
ובניתיים אל תשכח שבעצם תפקידך הצבאי אתה מקיים מצוה
גדולהוהנך שליח של כולנו ולמרות הירידה עוד תזכה לראות ממנה
עליה גדולה
כל מי שנאלץ לחלל שבת משום פקו"נ מרגיש ירידה גדולה אולם
עליו להאמין שהוא מקיים בכך מצוה גדולה והאמכפרת על מה שנראה
בעיניו כירידה. אומנם מצבך קשה יותר כי נוסף לעצם השירות שעל
פניו הוא לא נראה כעיסוק בתורה יש גם תופעות לוואי קשות אולם
התקוה והציפיה לצאת מהמצב בו אתה נמצ אכרגע יעזור לך להתגבר.

כל דקה של תורה ותפילה שקולות אצלך ככמה שעות נצל כל דקה
ה' צלך על יד ימינך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם

 

 

 

הרב יעקב אריאל |