לשאול בשלום אשה.

שאלה

שלום לרב.
השו"ע פוסק שאין לשאול בשלום אשה ומורה על התרחקות מאוד
מאוד.
מאידך המציאות היא שגם רבנים יוצרים שיחות (אף מעבר לשלום) עם
נשים נשואות. דבר שלא מובן.
מה גם שקשה לראות מימוש הלכה זאת בחיים, למשל בביקור אצל
חבר נשוי או גיסות שהם כמשפחה ממש וכדומה.
האם ההלכה נשארה בעינה ולאורה צריך לפעול בתבונה וברגישות
או שמא המציאות השתנתה כך שגם גדר ההלכה השתנה?
בתודה.

 

 

 

תשובה

עיין בדרך חיים למהר"ל על המשנה אל תרבה שיחה עם האשה
שמבחין בין שיחה בנושאים שיש בהם קלות ראש לבין נושאים שבהם יש
כובד ראש שמותר לשוחח בהם עם אישה. בדורות האחרונים נשים
החלו לרכוש השכלה גם כללית וגם תורנית (כתוצאה משינויים כלכליים
וחברתיים בעולם) ונוצרו אפשרויות רבות שבהן יש הכרח והיתר לשוחח
עם נשים. אין כאן שינוי בהלכה אלא בתנאי החיים. גדרי הצניעות
לא השתנו ולא ישתנו ודווקא בחברה המודרנית יש צורך לשמור עליהם
יותר, כדי ששיחה עם אישה לא תגלוש מעבר לנחוץ ולמותר. הבעיה
היא שהחברה במדינת ישראל מרגילה דרכיה עפ"י העולם המערבי,
שלצערנו, הוא לקוי מאד במידת הצניעות, וההתיחסות לאשה אינה
ערכית וזו גורמת לו צרות רבות ובלבול ביחס שבין המינים השונים
וערכם. אבל האמת תורה דרכה שטבעי בני האדם לא השתנו, וא"כ
נימוקו של רש"י (קידושין דף ע ע"ב) לאיסור: "שמרגיל לבה ודעתה
אצלו" שייך אף היום.
וכבר כתב מרן הרב קוק זצ"ל (מידות הראיה, צניעות): "מדת
הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה
דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש
יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי.
מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, היה ראוי
להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת
דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה".
האיסור הוא בשאילת שלום ידידותית שיש בה קרבה אישית מיותרת אך
שאילת שלום לשם מידת דרך ארץ ונימוס מותרת. כאמור, השיחה עצמה
עם האשה לצורך בירור או לימוד ושלא לשם התקרבות מותרת, עפ"י
גדרי חז"ל: "אל תרבה שיחה… ק"ו באשת חברו". וכן כתבו
הפוסקים (עזר מקודש, אבן העזר סי' כא) שמותר לברך מז"ט ליולדת
ולנשים אחר החתונה, וכש"כ שמותר להתפלל עבורה אפילו בפניה,
ודוקא דרישת שלום ואותות חיבה אסורים מפני שמביאים לקירוב דעת
וממנו לתקלות רבות..
עוד כתבו הפוסקים (רמ"א אה"ע סי' כא ס"ה ונו"כ) "וי"א דכל שאינו
עושה דרך חיבה רק כונתו לשם שמים מותר לכן נהגו להקל בהרחקות
אלו". והביא בפתחי תשובה מהריטב"א: "אלא שאין ראוי להקל בזה
אלא לחסיד גדול". עלינו להיות אפוא חסידים גדולים בבואנו לשוחח
עם נשים כדי שנדע לשמור על הגבולות הנכונים ולא נחרוג מהם.

 

 

הרב יעקב אריאל |