נגיעה

שאלה

שלום לכולם. אני סטודנטית למשפטים באוני´ בה רובם המכריע של הסטודנטים הוא חילוני. אני רואה בעצמי כ"שומרת נגיעה", אעפ"י, שהמושג הוא מעין פיקציה... הבעיה היא שאף פעם לא באמת ביררתי מהם האיסורים המדוייקים, אלא פעלתי עפ"י חוש פנימי כלשהו. ז"א, באיזשהו גיל פשוט הבנתי שנגיעה בבנים היא לא משהו שאני מחשיבה כהתנהגות ראויה לבחורה דתית, והפסקתי לחלוטין, מבלי לברר מהן ההלכות לפרטי פרטים. ועכשיו, כשאני נתקלת שוב ושוב בשאלות הנוגעות לכך מצד חברי ללימודים, אין לי תשובות מספקות. אני גם לא כ"כ יודעת איפה לחפש, עקב ריבוי החומרים בנושא. אשמח להכוונה קצרה( אם אפשר לשו"ע) ולצמצום הדינים העיקרים.
כמו"כ, רציתי לדעת לעתיד כיצד עליי לנהוג בתור עו"ד דתית (ובע"ה כבר נשואה...) , כשלקוח בא ללחוץ לי את היד?...

תשובה

בס"ד

שלום וברכת ד´


קשה לפרט את הדברים בשאלתך, אולם ביסודם הוא טמון במחלוקת האחרונים האם נגיעה שלא לשם הנאה אסורה מדרבנן או כשיש צורך אפשר להקל, המחלוקת היא קדומה אבל חודדה בדברי האגרות משה (אבן העזר ח"ב סי´ יד)שהתיר, ובין הרבה אחרונים הסוברים שיש איסור דרבנן בנגיעה שלא לשם חיבה. למחלוקת זו יש משמעות גם לדיון האם רופא יכול למשש דופק לאשה חולה או שיש לאסור (שו"ע סי´ קצה ש"ך ס"ק ו), ובזה לכו"ע מתירים מכיוון שהרופא הוא עובד וטרוד בעבודתו, או כניסה לאוטובוס דחוס שיש בו נגיעה שלא לשם חיבה.
להלכה למעשה אין להושיט יד לאיש אלא אם הדבר יגרום לשנאה ובזיון, אבל באופן כללי אין להתיר, וגם אם כבר צריך להשיב שלום יש לעשות זאת ברפיון גמור, שלא תהא שום הנאה. סיכום מצויין של השיטות השונות נמצא בספר את צנועים חכמה עמ´ שו-שז.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/4/2013 2:26:43 PM