יחסי אישות ללא טבילה

שאלה

א. האם עצם זה שכולנו נחשבים לטמאים מתים, הופך את טומאת הנידה בימינו לטומאה מדין דרבנן "בלבד"?
ב. האם בימינו טבילה של אישה במים שאובים או לחילופין מקלחת ארוכה משנים את מצב הטומאה? האם מדאורייתא זה מספיק?
ג. האם יש הבדל בין יחסי אישות בזמן שבוע המחזור לזמן שאחרי כן (כאשר האישה לא טבלה), בכל הנוגע לדין כרת? האם מי שנמנע בזמן השבוע נמנע מדין כרת אך עובר על לאו?
ד. איפה ניתן למצוא איסור ישיר בתורה על יחסי אישות ללא קידושין?

הסיבה לכך שאני מתייחס באופן ישיר בשאלות שלי לדין דאורייתא מול דרבנן, היא לא מפאת זילזול חס ושלום, אלא מפאת המציאות. הניסיון קשה וברור לי שאם אין דרך אחרת וניתן למנוע מעבר על מצוות דאורייתא ע"י מעבר על מצוות דרבנן, אז יש לעשות זאת. זה עניין של חשוב יותר מול חשוב פחות בהתאם למציאות הקשה.
אודה לכם על תשובות עניניות וקונקרטיות, על ירידה לפרטים והתייחסות מעשית, תודה ויישר כוח.

 

תשובה

א. אתה מערב בין טומאה לאיסורים.אף בימינו איסור נידה הוא בכרת. והיא מותרת רק לאחר טבילה כראוי במי מקוה.
ב. לא, היא בטומאת נידתה.
ג. הוא עובר באיסור כרת כל זמן שהאשה לא נטהרה במי מקוה אחר שבעה נקיים.
ד. "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה" (ויקרא פר' אחרי מות). "ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם" (פר' קדושים).

הרב יעקב אריאל |