טבילת זב במקווה

שאלה

בס"ד
לכבוד הרה"ג יעקב אריאל שליט"א!
בספר ויקרא כתוב:" וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים
לטהרתו וכבם ורחץ בשרו במים חיים וטהר"
מה זה זב?
מדוע כיום טבילה לגברים במקווה (מיים חיים)זה לא בגדר חיוב וזה
רק ממידת החסידות/מנהג טוב?
למה לנשים החיוב בטבילה נשאר?
הרי רק בזמן שבית המקדש קיים נוהגים בטהרה ובזמנינו הכל
טמאי-מתים.
שאלה נוספת:
בדקתי בספרי ההלכה והבנתי שתפקידה של המשגיחה הוא רק
להשגיח שלא ישאר שיער צף על פני המים. והבדיקה של המשגיחה
לגבי חציצה הוא רק מנהג טוב,ובעצם הדין אומר שלמעשה הטובלת
עצמה נאמנת על כל החציצות והספיקות,חוץ מעניין השיער שאינה
יכולה להבחין אם הוא צף.(ע"פ מו"ר הרה"ג יצחק רצאבי
שליט"א).
אז מדוע המשגיחה כופה את עצמה על הטובלת ורוצה לבדוק
אותה??
מה הבעיה שהטובלת תיכנס למקווה ותקרא למשגיחה שתבדוק רק אם
השיער צף? המשגיחה לא יודעת את הדין? היא מקיימת חומרות
שעלול לפגוע בטובלת ואותה אשה תפסיק להגיע לטבול האם זה
עדיף?
לא באתי להנהיג דבר חדש אלא הכל ע"פ הדין(שולחן-ערוך,בן-
איש חי,הרמב"ם וכו')אבקש תשובות מפורטות על מנת שאוכל לרדת
לשורש העניין.
תודה רבה! חזק ואמץ!! ושבת-שלום.

 

תשובה

באופן כללי, דיני טומאה וטהרה לא נוהגים בימינו. ישנם מקרים שיחד
עם הטומאה ישנו איסור מן התורה. לדוגמא: כהן אסור לו ליטמא למת
אע"פ שדין טומאה וטהרה לא נוהג. וכן לגבי נידה אשה נידה אסורה
לבעלה לא רק מצד הטומאה (וה"ה זבה), אלא כאיסור לאו. וכדי
להתירה היא צריכה טבילה במקוה.
וע"כ אין משמעות היום לטבילת זבים מפני שהאיסור לגבם הוא בכניסה
למקדש או אכילת תרומה וכד', דברים שבלא"ה הוא לא יכול לקיים
מצד טומאות אחרות.
לגבי הפרטים מה הוא זב וכד' תעיין ברמב"ם בספר טהרה ושאלותיך
תתבררנה.
לגבי המשגיחה – בלנית. היא נמצאת כדי לסייע ולא כדי
להרחיק ולהשניא ח"ו. כיון שאדם קרוב אצל עצמו ויש לו כל מיני
לחצים, טבעי שאשה הבאה לטבול שוכחת להכין או לבדוק או לנקות,
ואז הטבילה אינה עולה לאשה והאשה מגיעה לביתה כשהיא עדיין
אסורה לבעלה. בכל מקוה ישנם מספרי טלפון של רבנים שעונים
לשאלות של בלניות על המקום, וישנן שאלות כאלה למאות ולאלפים.
הבלניות אינן כופות חומרות, אלא להיפך מסייעות לאשה בבדיקה שהן
עורכות עם האשה שהיא באמת תטהר, ולא טבלה עם חציצה וכד'.
רוב הנשים מעוניינות בסיוע של הבלנית שעושות זאת בצורה נעימה
ומעוררת אמון. אשה שאינה מעוניינת יכולה להודיע זאת לבלנית. אולם
עליה לזכור שאז אם תמצא חציצה לאחר טבילה היא תהיה בבעיה
והיא תצטרך לרוץ ולשאול אם היא צריכה טבילה בשנית וכו'. כמו"כ
אפילו לא תמצא חציצה ולא תבדוק היא צריכה להיות בטוחה שלא היתה
עליה בשעת טבילה, כדי שלא תכשיל את עצמה ואת בעלה. ורוב
הנשים אינן יודעות את הלכות חציצה וטבילה על בוריין שלכל מצב
(כגון סתימה זמנית, פצע שהגליד, איפור, צפורן ששכחה להסיר ועוד
ועוד) תהא להן תשובה ופתרון מיידי, וע"כ נוכחותן של הבלניות
וסיוען חשוב מאד. עם זאת במקום שיש חשש נשים תימנענה חלילה
מטבילה בגלל מה שנראה בעיניהן כ"כפיה" של הבלנית מן הראוי
שהבלנית תיזהר ותימנע מדרך הנראית ככפייתית ותנהג בעדינות
בזהירות באחרית ות ובחכמה וכבר הערתי על כך בחוברת "צהר".

 

הרב יעקב אריאל |