הפרשת חלה במסיבת בת מצווה שהוקדמה

שאלה

לעתים חוגגים מסיבת בת מצווה עוד לפני שמלאו לבת שתים עשרה שנה. האם במסיבה כזאת מותר לתת לבת להפריש חלה, על אף שאינה בת מצווה? 

תשובה

כידוע יש השוואה בין הפרשת חלה להפרשת תרומות ומעשרות בהרבה עקרונות. מצאנו מחלוקת במשנה[1] מהו התוקף של הפרשת תרומות ומעשרות לפני גיל מצוות. הרמב"ם פסק כדעת הסוברים שמשווים בין תרומות ומעשרות לנדרים בהלכות אלו, וכפי שנדר של קטן מתקיים אם הגיע ל'עונת נדרים',[2] כך גם תרומתו תרומה; וזו לשונו[3]:

 קטן שהגיע לעונת נדרים אעפ"י שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה, ואפילו בתרומה של תורה הואיל ונדריהן והקדשן קיימין מן התורה כמו שביארנו בנדרים.

 את הגדרת 'עונת נדרים' אכן מבאר הרמב"ם בהלכות נדרים[4], שמדובר על התקופה שאחרי הגעת הקטן או הקטנה לגיל מצוות. אמנם גם אם הקטן או הקטנה הפרישו תרומות ומעשרות בתוך השנה שלפני הגיעם לגיל מצוות, ההפרשה תקפה. אך זאת בתנאי שבחנו אותם והתברר שהם מבינים מה המשמעות של מעשיהם, ואם לא כן ההפרשה אינה תקפה[5]. אמנם ה'חכמת אדם'[6] פסק שבכל מקרה, הפרשת תרומות ומעשרות בתוך השנה שלפני גיל מצוות תקפה, גם בלא לבדוק אם הם מבינים את משמעות מעשיהם. זאת כיוון שהוא סובר ש'עונת נדרים' היא בשנה הסמוכה לגיל מצוות, לפני הגיעם לגיל זה. אולם מלשון השו"ע[7] מוכח שהחמיר כרמב"ם, שהרי פסק:

 קטן שהגיע לעונת נדרים, אע"פ שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול, אם תרם תרומתו תרומה...

 ובהלכות נדרים[8] ביאר ש'עונת נדרים' היא אחר גיל מצוות, ורק אז הפרשת קטן וקטנה מועילה בדיעבד אף בלא בדיקה. אולם בנוגע ל'קטן בן י"ב שנה ויום אחד וקטנה בת י"א שנה ויום אחד', פסק השו"ע (שם) כרמב"ם, שרק 'אם יודעים לשם מי נדרו ונשבעו, נדריהם נדר ושבועתם שבועה...'. וכן נראה שהבין הש"ך[9] בדעת השו"ע. אולם כל הדיון הוא על מקרה של דיעבד. לכתחילה בנות שמקדימים את מסיבת בת המצווה שלהן מטעמים כלשהם, אפילו הקדמה של כמה ימים בודדים, אין להן להפריש חלה, אבל יכולות הן לסייע בהכנות למצווה, ולהיכנס לעול המצוות בשמחה ובטוב לבב[10].           



[1].     תרומות פ"א מ"א, מ"ג.

[2].     הערת עורך: י"פ. עי' במאמריהם של הרב עזריאל אריאל והרב מרדכי          רבינוביץ, התורה והארץ ד, עמ' 328-324.

[3].     רמב"ם, הל' תרומות פ"ד ה"ה.

[4].     רמב"ם, הל' נדרים פי"א ה"א-ה"ב.

[5].     על פי הרדב"ז והגהות מיימוניות שם.

[6].     שערי צדק, שער מצות הארץ פ"ח סעי' ב, וסעי' ה.

[7].     שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' לג.

[8].     שו"ע, יו"ד סי' רלג סעי' א.

[9].     ש"ך, שם ס"ק ג.

[10].   על עצם החשיבות של ציון יום בת המצווה בתור יום שמחה, כבר כתב מו"ז     בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה, או"ח סי' כח.

הרב אהוד אחיטוב | תשרי תשע"ד