אבלות בשבת - שינוי מקום והשתתפות בקידוש לכבוד בר-מצווה

שאלה 1. לגבי שינוי מקום ישיבה בבית כנסת בשבת לאחר שלושים לאבל אשכנזי על אביו ראיתי דעות שונות. מה המנהג הרווח? 2. בערב שבת במנין מעורב אשכנזי-ספרדי בו אומרים שיר השירים בין מנחה ללכו נרננה. האם אומרים קדיש לאחריו? קדיש יתום? לפני או אחרי הרבון כל עולמים? 3. מיתר להשתתף בשבת בקידוש בר מצוה בבית הכנסת?

תשובה

הרב אהוד אחיטוב | ל' שבט תשע"ח 15:47

ב"ה א' דר"ח אדר שמרבים בו בשמחה – תשע"חי

 

לכבוד

ברוך מגנהיים

שלום וברכה

בתשובה לשאלותיך:

 

1. לגבי שינוי מקום ישיבה בבית כנסת בשבת לאחר שלושים לאבל אשכנזי על אביו ראיתי דעות שונות. מה המנהג הרווח?

תשובה: באופן פשוט קשה לומר מה "המנהג הרווח" בעיקר בדבר שהרמ"א (יו"ד סי' שצג סעי' א) כתב בו במפורש שהמנהג הוא כל י"ב חודש גם בשבת, ואע"פ שאין למנהג זה מקור הוא כתב שאין לשנותו. אך מאידך מקובל לומר שאצל יוצאי ארצות אשכנז - "גשר החיים" (ח"א פרק כב אות ג) הוא המכריע. והיות ובנידון זה הוא כתב "ונראה להכריע" שאחרי שלושים על אביו ואימו צריך לשנות רק ביום חול ולא בשבת – אך הוא בכל אופן לא כותב שאסור לשנות בשבת מצד אבלות בפרהסיא. ולכן אין חובה לשנות – אבל הנוהגים לשנות גם בשבת כמו הרמ"א רשאים להחמיר בדבר – אבל אין חובה לנהוג כן.

 2. בערב שבת במניין מעורב אשכנזי-ספרדי בו אומרים שיר השירים בין מנחה ללכו נרננה. האם אומרים קדיש לאחריו? קדיש יתום? לפני או אחרי הרבון כל עולמים?

תשובה: אכן, חלוקים המנהגים בעניין קדיש אחר שיר השירים. היות ומנהג הספרדים ועדות המזרח בירושלים שאין אומרים כלל קדיש אחר שיר השירים - אלא רק "ריבון העולמים" בלבד.

אך חלק גדול מעדות הספרדים יוצאי צפון אפריקה שאכן נוהגים לומר קדיש יתום אחר שיר השירים כלומר קדיש "יהא שלמא" – ורק אחריו אומרים "ריבון העולמים".

לכן, אם יש ביניכם הרבה מיוצאי צפון אפריקה – עדיף שיאמרו "קדיש" "יהא שלמא" כפי שכתבנו.

 3. האם מותר להשתתף בשבת בקידוש בר מצוה בבית הכנסת?

תשובה: בסעודת מצווה שאינן מוגדרות כסעודות שמחה במהותן כגון סיום מסכת או בר מצווה – פסק בגשר החיים (פרק כא אות ח סעי' ה-ו) שאפשר אפילו ביום חול – אך ברור שמדובר שאין שם כלי שיר. לעומת זאת לגבי "קידוש" בשבת בר מצווה – זה לא פשוט שזה נחשב סעודת מצווה כיוון שבדרך כלל זה לא "בו ביום" של גיל י"ג. אולם כיוון שמדובר בשבת – ניתן להקל ובפרט שמדובר בטעימה של מיני מזונות – ובדרך כלל גם לא שרים בקידוש אלא טועמים משהו ומברכים את בעלי השמחה (ראה כל בו אבלות סי' א).

חודש טוב, בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב