חינוך

שאלה

שלום רב
אני ובעלי מנהלים אורח חיים דתי.
בנו של בעלי, בן ה 16 החל לעשן.
בעלי שהינו אדם מעשן ואינו רואה פסול בעישון, לא מוצא לנכון לשוחח עם בנו על זה ולהניא אותו מזה ואין לו בעיה שהוא יעשן. בפרט שאין בעיה הלכתית עם זה.
אני לעומתו רואה בזה פסול ועל פי הראיה שלי מקשרת ואף מצפה, בפרט מאדם דתי להיות יותר מחנך ולא להקל ראש בדברים כאלה.
נשמח לחוות דעת

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד´


בעישון יש שתי שאלות. א. האם יש בזה סממני מרד. ב. עצם העישון שמזיק לבריאות.
לגבי השאלה הראשונה צריך לראות האם העישון מגיע כמכלול דברים שמסמנים מרד, ואז הנושא הוא מרידה בהורים וכדו´, ועל כך צריך להתייחס בצורה שונה.
כשאין סממני מרד, אלא סתם עישון עולה השאלה השנייה של סכנה, ובכך התורה החמירה מאד, ואסרה עלינו דברים שבהם הסכנה רחוקה מאד, ועל כן נראה שגם עישון למרות שהסכנה רחוקה יש לאסור, אבל הדיבור צריך להיות על שמירת החיים וערכי החיים, לא ישירות לעישון אלא במובן הרחב יותר, חשיבות האדם ומעלת נשמת ישראל, זהירות בדרכים וכדו´, ומדוע אסור להזיק לכל אדם ובפרט לעצמך.

שבת שלום
כתיבה וחתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/3/2013 8:51:44 AM