היתמודדות

שאלה

אני מגורשת מנווה דקלים וכל המשפחה שלי לא תמיד מבינם את "ניציאות" שלי (שירים שאני לא מסוגלת לשמוע כי הכל חוזר.. שוב וכ"ד) אז מה אומרים וגם אני חייה בעולם אחר מכולם שונה כ"כ בכל דבר ויוצא לי כ"כ הרבה להעיר כי עברתי משהו .משהו שהם לא עברו אני ממש לא יודעת מה לעשות וזה גם באולפנה שלי אני חייה בעולם אחר וחושבים שאני משוגעת או משהו כי כל דבר שם ה´ נכנס בו וכבר העירו לי שאני כביכול באמת לא מתוך גאווה אנימדבר גבוהה זאת אומרת גאולה בית מקדש ודברים שלצערי אי לא יודעת עד כמה מדברים על זה בחיי היום יום וכל זה נובע מתוך נגיעה כ"כ קרובה לאבינו שבשממיים רצון לשנת ורק לעשות דבר בלתי מוסבר אז מה אומרים אך מדברים לאן לוקחים את הכל ואך מתמודדים אז השמח מאוד עם תעזורלי ובצפיה לבית מקדש בעז"ה אני...

תשובה

בס"ד

שלום וברכת ד´

ראיתי את דבריך והם אמיתיים ונוגעים ללב, וניכרים הדברים שנכתבו מתוך סערת לב. באופן כללי אני יכול לומר לך שדבריך צודקים ונכונים, שהרי כל מי שהיה בגירוש עבר משהו אחר, והדבר יכול לזעזע כל אדם, וק"ו אדם שיש לו רגישות ובעל נשמה הרי שהתגובה היא קשה יותר ומשפיעה יותר. על כן נראה שהדברים נראים טבעיים ונכונים, וממילא גם הבקשה לקרבת ד´ היא גדולה יותר. אולם השאלה היא כיצד אנו יכולים לבטא זאת בלשוננו, וכיצד עלינו להתנהג עם חברנו וידידנו שהם לא תמיד באותה המדרגה. לצורך זאת נראה לי שכדאי לחפש איש מעלה שיכול להדריך אותך ביחס אל הזולת, ובודאי עדיף שיהא אדם שמכיר את המציאות שאת חיה בה, יתכן שיהא רב, מורה או פסיכולוג או כל אדם בעל שאר רוח שאת יכולה לתקשר איתו וביחד למצוא את הדרך כיצד למצוא את השפה המשותפת לך ולחברה הסובבת אותך.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
כפר דרום גוש קטיף הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/3/2013 9:09:28 AM