בקשת סליחה מתלמידה

שאלה

בס"ד
לרב שלום,
אני מחנכת כיתה ג כיתה לא פשוטה חלקן באות מבתים קשים.
יש לי ילדה בכיתה כי אני חושבת שטעיתי ביחס שלי כלפיה אבל זה
מחוסר ברירה. היא ילדה חסרת גבולות שעושה כל מה שעולה על רוחה,היא מתחצפת ומסרבת למלא אחר ההוראות שלי מכנה אותי חוצפנית ולא עושה כלום מתחילת השנה ,מגיעה לבית הספר מתי שבאה לה.בבית אין עם מי לדבר אמא שלה היא אם חד הורית קשת יום ומפרנסת יחידה.
שכחתי לציין כי הילדה זקוקה לרטלין ולא לוקחת דבר המקשה עוד יותר על תפקודה בכיתה.
לכן לאור הדברים שציינתי אני מרגישה כי טעיתי ביחס שלי כלפיה הייתי צועקת עליה הרבה בגלל ההתנהגויות המעצבנות כלפי ,אותה ילדה לא אוהבת אותי ולא מוכנה לדבר איתי בגלל שאני כועסת על התנהגותה לפני כל הכיתה ,נהגתי כך כי שיחות אישיות לא עזרו ולצערי אני מודה כי טעיתי האם עלי לבקש ממנה סליחה? ואם בקשתי והיא לא רוצה לסלוח מה עלי לעשות?
אציין כי התנהגותה כלפיי היא מתחת לכל ביקורת ,התנהגות והתנהלות מרגיזה. מה הרב מציע לעשות?
אני רק מקווה שלא טעיתי ולא הזקתי לילדה,בשיחת סיכום עם המנהל שתפתי אותו על אותו סיפור והוא אמר לי כי חבל שלא שתתפתי אותו מזמן ומקרה כזה צריך להפנות ליועצת או לפסכולגית של בית הספר והוא הוסיף ואמר שלמרות שהילדה מגיעה מבית קשה לא ייתכן שתתנהג בחוצפה כלפייך והוא אמר שאם רק היה יודע שההתנהגות של הילדה היא כך הוא היה מסלק אותה.

ז"א שהמנהל הצדיק אותי אבל לי יש ייסורי מצפון כלפי הביקורת הפומבית על הילדה לפני כל הכיתה בשעת מעשים רעים. מה עלי לעשות כדי לתקן את העוול שגרמתי? ואם היא לא תסלח לי מה אז עלי לעשות?האם עליי להתחנן בפניה?או שעצם זה שהיא בחרה בדרך של אי כבוד כלפיי הגיעה לה היחס המנוכר?

תשובה

כיון שאת שליחת ההורים לחנכה אינך צריכה יותר מלבקש את סליחתה בפני הכיתה. ואם הילדה אינה סולחת אין זו אשמתך. אולם להבא ראוי שתתייעצי במקרים קשים שאת מרגישה שאינך מצליחה לתקן את דרכי הילדים.

הרב יעקב אריאל |