כיבוד הורים או ציות הורים?

שאלה

(זוהי שאלה ששלחתי לפני שנתיים ולא קיבלתי עליה תשובה עקב עומס על הרבנים. במקרה נזכרתי בזה והייתי רוצה לשמוע תשובה אף על פי שעברו שנתיים והיום אני במקום אחר )

שלום.

פעם, אני לא זוכרת באיזה שיעור של ביה"ס היסודי זה היה, המורה הסבירה לנו על כיבוד הורים. כבר את אביך ואת אמך! עד כאן זה נשמע הגיוני. הלא זה מוסרי - לכבד את הוריך מולידיך שנתנו לך כל כך הרבה.
היא המשיכה והסבירה - אפילו אם אבא שלך אומר לך לזרוק את הארנק שלך לים - אתה צריך לעשות את זה!
אני לא יודעת אם הזכרון שלי עיוות את זה, אבל המשפט הזה נחרט לי במוח.

האמנם המשמעות של כיבוד הורים היא לציית להם? לעשות כל מה שהם רוצים אפילו אם זה מנוגד לרצונות שלי, לאני שלי?

אני בת 20 כל כך משתדלת לכבד את ההורים שלי. אני עושה מה שהם אומרים - עוזרת בבית והכל.. מה שהם מבקשים. אני אוהבת אותם ומעריכה אותם. הם נתנו לי כל כך הרבה! אבל כשזה מגיע לזה שהם מנסים לכפות עליי את דעתם, אני מנסה לבלום.
אני מנסה להסביר להם שאני מכבדת אותם, שאני מקשיבה להם, מחשיבה את דעתם, ובכ"ז אני לא מסכימה איתה. כי זה לא האני שלי.

ואז הם מנפנפים מולי ב"כיבוד הורים" הזה.
האם כיבוד הורים אומר לציית להם באופן מוחלט בלי להתחשב בעצמי?

אני אביא דוגמאות כדי שיהיה קל להבין - מקצוע. חברים. לבוש.
אני צריכה למחוק את עצמי לגמריי בשבילם?

זהו. אני רוצה לשמוע איך ההלכה מתייחסת לזה באמת. איפה ההלכה שמה את הגבול שחייב להיות פה איפשהוא!

תשובה

בס"ד

שלום וברכת ד´


ההלכה מחייבת כל דבר שהוא לצורך ההורים והוא כיבוד הורים, אבל כל דבר שאיננו נוגע להורים כגון: נישואין, עבודה וכדו´ אין בכך כיבוד אב ואם, אמנם צריך תמיד להגיע למצב של כבוד הדדי ויחס חם, אבל לא שהם יכולים להכתיב לילדים לעשות הכל, אלא א"כ בדבר יש פגיעה בהורים עצמם, אבל מקצוע ולבוש וכדו´ שאין פגיעה בהורים (ברור שמדובר בלבוש צנוע או עבודה צנועה, שאם לא כן זה אסור מצד עצמו).


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/3/2013 7:31:33 PM