אמונה

שאלה

שלום כבוד הרב!
אני בחורה דתייה שמשלימה בגרויות במכללה חילונית. ע"כ נאלצתי לשנות את מסלול הבגרויות שלי מהאולפנה למסלול בגרויות חילוני.
בשיעורי תנ"ך במסלול החילוני אני נאלצת לשמוע פירושים שאינם יהודיים על התנ"ך הגובלים בכפירה ממש, אני משתדלת להתנתק כך שזה לא יפגע באמונתי ולומדת זאת רק לבמחן בכדי לקבל את הציון... שאלתי היא: האם בשיעורים הנ"ל כשאני שומעת את דברי הסילוף על התנ"ך אני צריכה להביע את דעתי האישית בתור דתייה הרוכשת כבוד לתנ"ך ומאמינה למה שכתוב בו ולא לפירושי הגויים.. למרות שאני יודעת שלא אצליח להגיע לעמק השווה עם המורה אך אולי אצליח לפקוח את עינייהם של כמה מן התלמידים החילוניים לאמת. או שאני צריכה לשתוק ולא להכנס לעימות מיותר שלא יוביל לשום מקום.
אשמח לקבל תשובה בעניין. תודה רבה!

תשובה

בס"ד

שלום וברכת ד´

יישר כח על השאלה.

חיוב מחאה הוא רק בדבר שיש אפשרות שיקבלו אולם אם לא יקבלו את התוכחה הרי שבאיסורי דרבנן אין חיוב למחות. על כן נראה שאם תפרסמי את דעתך בנייר עמדה או כתבה לכל הכתה יצאת בזה ידי חובה, ומאידך לא באת לידי מריבה (שלא תועיל), ומי שירצה לשמוע ישמע, ועליו תבא ברכת טוב.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/2/2013 8:26:07 PM