מעשר על מה שילך לאיבוד

שאלה

יש מקומות שעושים תנאי בתרומות ומעשרות, שכל מה שעתיד ללכת לאיבוד יהיה מעשר. ראיתי שבעל האור-לציון סובר שזה תופש, וכן שמעתי משמו של הרב אליישיב, והמקור זה הרב בהרן. אך הגרשז"א וישכיל עבדי אומרים שזה לא תופש. רציתי לבקש ממכם סיכום קצר בנושא זה, אם יש עוד מתירים ואוסרים.
תודה.

תשובה

בס"ד
שלום וברכת ד'

יש שאלה עקרונית בתרומות ומעשרות האם הפרשה על ידי ברירה בזה"ז מועילה או לא. הויכוח הוא האם תרו"מ הם ככל איסור דרבנן שמועילה בו ברירה או שמא כיוון שעיקר מדין תורה לא מועילה בו ברירה. סיכום השיטות אפשר למצוא בספר הפרשת תרו"מ במערכת הציבורית עמ' 116.

ויכוח נוסף הוא, האם ברירה בדבר שלעולם לא יוכר ולא יודע הוא מוגדר ברירה כלל. לדעת הגרש"ז (אפרושי מאיסורא סי' ד אות א) בדבר שמופרש בברירה שלא תוודע לעולם אין זה ברירה כלל ולא חלה. ועל כן הפרשה על ההולך לאיבוד (שלא נודע) איננה ברירה כלל. אולם דעת החזו"א שזה כן ברירה (למרות שלא יודע לאדם מה הולך לאבוד) ולדעות שאפשר להפריש על ידי ברירה (עיין בספר הפרשת תרו"מ במערכה הציבורית עמ' 121) גם במקרה כזה יש ברירה ומועילה ההפרשה.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

הרב יהודה הלוי עמיחי |