הפרשת תרומות ומעשרות מפירות ייצוא

שאלה

האם יש חובת הפרשת תרומות ומעשרות מתוצרת חקלאית שמייצאים לחו"ל?

תשובה

 

הרמב"ם[1] וה'שלחן ערוך'[2] פסקו שפירות שיצאו לחו"ל פטורים מחובת הפרשת תרומות ומעשרות. חלק מהפוסקים סברו שכוונתם שהפטור הוא מוחלט; כן כתב הב"ח[3] ופירש זאת גם בדעת הטור,[4] וכן נראה מדברי מהר"י קורקוס,[5] מאידך גיסא, דעת הראב"ד (הל' תרומות שם) שהפטור הוא מהתורה, אך קיימת חובת הפרשה מדרבנן בכל מצב, כמו מגידולי הארצות הסמוכות לארץ ישראל, ובין השאר כדי שלא יבואו להקל ולפטור גם חובת הפרשה מפירות שנשארו בארץ.[6] אולם דעת הרדב"ז ה'משנה למלך' ועוד פוסקים שגם הרמב"ם וה'שלחן ערוך' מחייבים הפרשה מפירות ייצוא אם גמר מלאכתם נעשה בארץ.[7]

אמנם בשו"ת מהרש"ם[8] פוטר מהפרשה אם נגמרה מלאכתם בארץ על מנת להוציאם לחו"ל, וכך פסק למעשה הגר"ע יוסף.[9] אך ה'חזון איש'[10] דחה סברה זאת. ואף מרן הרב קוק[11] לא הסכים להקל כסברה זו אלא כשמלכתחילה החקלאי גידל למטרת ייצוא לחו"ל, שאז לא ייתכן חיוב הפרשה מהתורה, וגם זאת אך ורק בצירוף סיבה נוספת לקולא. יוצא מכך שדעת הרבה פוסקים שאין לפטור למעשה פירות ייצוא כיוון שגמר מלאכתם נעשה בארץ, בין משום שסברו שזאת דעת הרמב"ם וה'שלחן ערוך', ובין משום שחששו לדעת הראב"ד שחכמים חייבו להפריש תרו"מ מכל פירות הייצוא.[12]

למעשה, כיום כל הפירות המיועדים לייצוא – גמר מלאכתם נעשה בארץ, ולכן צריך להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

 

[1].   רמב"ם, הל' תרומות פ"א הכ"ב.

[2].   שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יב.

[3].   ב"ח, יו"ד סי' שלא ד"ה ומ"ש.

[4].   טור, יו"ד סי' שלא.

[5].   מהר"י קורקוס, הל' מעשר פי"ג ה"ד; ועי' מעדני ארץ, תרומות פ"א הכ"ב אות א.

[6].   ועי' כרם ציון, תרומות ח"א עמ' תכב; ובשו"ת המבי"ט, ח"ב סי' קצו, דייק כן גם בדעת הרמב"ם, הל' מעשר פי"ג ה"ד.

[7].   רדב"ז, הל' תרומות פ"א הכ"ב ד"ה פירות א"י; משל"מ, הל' תרומות פ"א הכ"ב ד"ה פירות א"י; מנחת חינוך, מצווה שפה ד"ה תבואות א"י; וכן דייקו האחרונים בדעת הגר"א, יו"ד סי' שלא ס"ק כט; בפירוש דבריו עי' תורת הארץ, פ"ד אות ו ד"ה בדעת הגר"א; חזו"א, מעשרות סי' ג ס"ק כד-כה; שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' נו; ועי' משפטי ארץ, תרומות פרק ג הע' מד.

[8].   שו"ת מהרש"ם, ח"א סי' עב.

[9].   חזון עובדיה, תרו"מ, ירושלים תשע"ג, עמ' מד סעי' א.

[10]. חזו"א, דמאי סי' טו ס"ק ד ד"ה ופירות המובאין.

[11]. שו"ת משפט כהן סוף סי' מו; כרם ציון ח"ב אבן האזל עמ' קכח-קלד; עשר תעשר הלכה כא ד"ה פירות ארץ ישראל.

[12]. שו"ת משפט כהן, סוף סי' מו; חזו"א, דמאי סי' טו ס"ק ד ד"ה ופירות המובאין; כרם ציון, תרומות הלכות פסוקות פכ"ה סעי' ג; מעדני ארץ, תרומות פ"א הכ"ב; המעשר והתרומה, פ"ג הל' טז הע' כז; חוות בנימין, ח"א סי' ג.

הרב אהוד אחיטוב | מתוך אמונת עתיך גיליון 111 ניסן תשע"ו