גזרת גדולי תרומה

שאלה אני לא כל כך מוצא מקום לשאול את שאלתי,זאת שאלה בהקשר ללימוד משנה,ועוד לא הגעתי לבדוק מה נפסק להלכה בנושא זה. השאלה יותר שאלה לימודית . שאלה תרומות פרט ט משנה ד הקדמה : למדנו שגידולי תרומה דינם כתרומה והגמרא (מסכת שבת יז עמוד ב) מסבירה הטעם שגזרו משום תרומה טמאה שנמצאת אצל הכהן,שאם נגיד שגידולי תרומה הם חולין אז הכהן ישאיר את התרומה הטמאה אצלו כדי לזרוע אותה בבוא היום (ועל ידי כך יוכל למכור או לאכול את החולין שיגדלו מהתרומה) ובטווח זמן הזה יש סכנה שהכהן יבוא לידי תקלה ויאכל את התרומה הטמאה,וכדי לצאת מהסכנה אנחנו אומרים שגידולי התרומה כתרומה וכך לא יהיה לכהן סיבה להשהות את התרומה הטמאה (כי גם הגידולים בעצם יהיו תרומה טמאה). מכל מקום לא חילקו חכמים בין תרומה טהורה לטמאה, ולכן אסור לזר לאכול מגידולים אלו של תרומה. יוצא מכך שאם התרומה טהורה – אז אין סכנה,כי גם אם הכהן ישהה אותה אצלו ,אין לנו בעיה שיבוא ויאכל אותה בטווח זמן הזה. אז למה נגדיר את הגידולי תרומה כתרומה גם בתרומה טהורה? נ.ב אם זה לא המקום לשאול - סליחה מראש על הטירחה.

תשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | כ"ה כסלו תשע"ט 11:59

בס"ד


שלום וברכת ד'


יישר כח על כך שאתה לומד משניות בעיון, ואי"ה כשיהיו תרומות ומעשרות מהתורה הכל יצטרכו לידע שלך. 

תרומה טהורה הכהן לא השהה אלא אכל מיידית, אי אפשר לזרוע תרומה טהורה שהרי בכך אתה מאבד את התרומה, דבר שהוא אסור "לאכלה ולא להפסד", אבל תרומה טמאה שהכהן הטהור לא יכול לאכול אלא לזרוע, היה משהה בביתו כדי לזורעו ובכך חששו שתהא תקלה. אמנם המשנה לעיל אמרה שאפשר להניח בכלי מאוס, אבל זה רק לעניין שמן שלא חששו שמא ישתה, אבל בדבר יבש של פירות אפילו כלי מאוס לא יעזור, על כן חששו לאכילה וקבעו שגם גדולי תרומה כתרומה. 


חנוכה של אורה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ