חילול כרם רבעי שענביו מבשילים ונקטפים בזמנים שונים

שאלה

הענבים של הכרם נקטפים לאורך תקופה של כמה שבועות, כיוון שהם מגיעים להבשלה גמורה ולרמת סוכר מספקת בשלבים, ולא בבת אחת. הפועלים והמדריכים עוברים בין שורות הכרם וקוטפים את הפירות הבשלים – מהי הדרך טובה ביותר לחילול הרבעי?

תשובה

הדין הוא שאין מחללים את הרבעי במחובר[1], והבעיה היא שקשה הדבר שכל הפועלים והמדריכים יחללו את הרבעי בכל עת שהם קוטפים כמה גרגרי ענבים. לכן הדרך הטובה היא לחלל את הפירות במחובר, אך להתנות שהרבעי יחול בעת הקטיף. עצה זו כבר מוזכרת בגמרא[2] בקשר לצנועים שנהגו להציל את העם הקוטף פירות רבעי בשביעית. ואמנם החזו"א[3] כתב שדרך זו יעילה רק אם הפירות כבר בשלים, אך אם הם אינם בשלים, החילול אינו חל על תוספת ההבשלה, והוא הוכיח דבריו מתוספות.[4] אך הגרח"ז גרוסברג [5]כתב שאף לדעת התוספות, הבעיה של תוספת הבשלת הפירות היא רק במקרה שחלות הרבעי היא למפרע, וכשהוא אומר 'כל הנלקט'. אך אם חלות הרבעי היא בעת הקטיף ('כל המתלקט') לא אכפת לנו מתוספת ההבשלה. למעשה, כדאי לומר את נוסח החילול מידי שבוע. במרווח כה קצר של זמן ובשלבים מאוחרים של הגידול (לפני הקטיף), מתווספים אמנם סוכרים לפירות, אך אין תוספת גידול משמעותית. הנוסח הוא כדלהלן: 'פירות הרבעי בתוספת רבע מערכן[6] יהיו מחוללים בעת שייקטפו, כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי'.[7] כיוון שהחילול חל בכל עת שמישהו קוטף, ובכל פעם צריך פרוטה, יש להיזהר ולדאוג שיהיו מספיק פרוטות פנויות במטבעות שמיועדות לחילול הרבעי. בשעת הצורך יש לחלל ולרוקן  את הרבעי מן המטבעות שברשותו מידי יום.[8]



[1].     רמב"ם, הל' מע"ש פ"ט ה"ב.

[2].     ב"ק סט ע"א.

[3].     חזו"א, דיני ערלה אות מז; ערלה סי' יד ס"ק ה.

[4].     ב"ק שם, ד"ה כל הנלקט.

[5].    נטע הלולים, עמ' כא זרע גד ס"ק יח.

[6].     תוספת הרבע היא רק כשהבעלים אומר את נוסח החילול. בשליח או במיופה כוח – אם מחלל על מטבע שלו, אינו מוסיף חומש, ואם מחלל על מטבע של הבעלים – מוסיף חומש, עי' הרב עזריאל אריאל, הפרשת תרומות ומעשרות במערכת הציבורית, עמ' 105 הערה 21.

[7].     למנויי 'בית האוצר'. על פי נוסח הפרשת תרומות ומעשרות של 'בית האוצר'.

[8].     ע"ע חבל נחלתו יג, עמ' 220-219.

הרב יואל פרידמן | תשרי תשע"ד