חיוב כרם רבעי ביישוב מצפה רמון

שאלה

האם יש לפדות פירות שנה רביעית למניין שנות ערלה, בכרם שמצוי במצפה רמון?

תשובה

לגבי דין כרם רבעי יש מחלוקת, אם הוא נוהג בחו"ל אם לאו. דעת הגאונים[1] היא שכרם רבעי נוהג בחו"ל[2] ואילו דעת הרמב"ם[3] היא שאין דין זה נוהג בחו"ל. נראה שהמחלוקת ביניהם היא האם רבעי דומה למעשר שני או שהוא המשכו של איסור ערלה.[4] ה'שולחן ערוך'[5] הביא שתי דעות: ב'סתם' כתב שנוהג נטע רבעי בחו"ל, ודעה שנייה בשם 'יש מי שאומר', הביא את דעת הרמב"ם שאף כרם רבעי אינו נוהג בחו"ל. הרמ"א הכריע  כדעת  הגאונים, שיש לחלל רבעי מן הכרם גם בחו"ל, ופטר עצי פרי אחרים מן הרבעי; וכן הכריע גם הגר"א.[6]

לכן למעשה יש להכריע שכרם רבעי נוהג גם בחו"ל, בין לדעת השו"ע ובין לדעת רמ"א. ואמנם מצפה רמון אינו חו"ל. מו"ר הגר"י אריאל שליט"א כתב שמצפה רמון הריהו בכלל גבולות ההבטחה – ייתכן שהוא חלק מגבולות עולי מצרים וייתכן שמחוצה להם.[7] לכן ייתכן שאף לדעת הרמב"ם יש לחלל כרם רבעי במצפה רמון, כי אם אכן מצפה רמון נחשב חלק מגבולות עולי מצרים, אזי דעת הרמב"ם היא שחייבים שם במעשר שני, כפי שכתב  בהל' תרומות פ"א ה"ה.[8]



[1].     שאילתות דרב אחאי, קדושים, שאילתא ק; תוספות, ברכות לה ע"א, ד"ה ולמאן; ר' יונה, דף כד ע"ב מדפי הרי"ף; רשב"א, ברכות שם [וע"ע שו"ת הרשב"א המיוחסות, סי' קנו]; רא"ש, ברכות פ"ו סי' א.

[2].     ולא נטע רבעי.

[3].     רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י הט"ו.

[4].     עי' רמב"ן, ר"ה ט ע"ב, שהביא ראיה לדברי הרמב"ם מן הירושלמי, מעשר שני פ"ה ה"ב, שהוקש דין רבעי לדין מעשר שני – כמו שאין מעשר שני נוהג בסוריא, הוא הדין גם רבעי. לפי הנראה לדעת הגאונים, נטע רבעי נמשך גם אחר דין ערלה, וכפי שנוהג ערלה בחו"ל - הוא הדין גם רבעי; וכן נכתב בשו"ת באהלה של תורה ד, סי' לז.

[5].     שו"ע, יו"ד סי' רצד סעי' ז.

[6].     ביאור הגר"א לשו"ע, יו"ד סי' רצד ס"ק כח. והוא אף דחה את ראיית הרמב"ם מן הירושלמי (ראה לעיל הערה 4), והוכיח משם להפך. לדעתו הירושלמי פוטר רבעי בסוריא רק בגוי, כי שם קיי"ל ש'יש קניין לגוי להפקיע'.

[7].     עי' במאמריו של הרב יעקב אריאל: 'הפרשת חלה בגבול הדרומי', אמונת עתיך 56 (תשס"ד), עמ'
22-10, ובפרט עמ' 21-20; 'ערלה בערבה', שם, 53 (תשס"ג), עמ' 37-31.

[8].     עי' במאמר הרב יהודה עמיחי, 'ברכה על הפרשת תרומות ומעשרות בגבולות עולי מצרים', אמונת עתיך 94 (תשע"ב), עמ' 21-11, ובפרט בעמ' 15-14. 

הרב יואל פרידמן | תשרי תשע"ד