ברכה על חילול עתידי של כרם רבעי

שאלה

אדם מחלל את הרבעי אחת לשבוע[1] ואומר את הנוסח שהוזכר לעיל: 'פירות הרבעי... יהיו מחוללים בעת שייקטפו...'. מתי עליו לברך – בעת אמירת הנוסח או בעת חלות החילול?



[1].     ראה בשאלה הקודמת.

תשובה

החזו"א[1] כותב שאדם האומר נוסח הפרשת תרומות ומעשרות מראש[2], עליו לברך בעת אמירת הנוסח. החזו"א נסמך על דברי ה'מגן אברהם'[3] שאין פודים את הבכור בשבת, וגם אי אפשר לתת לכוהן את הכסף בערב שבת בתנאי שיחול הפדיון בשבת עצמה. טענת המג"א היא שבמקרה זה אי אפשר יהיה לברך על הפדיון. בערב שבת אין לברך, כי עדיין אין מצווה, שכן הבכור עדיין לא הגיע ליומו השלושים. בשבת עצמה אין לברך, כי הוא אינו עושה שום מעשה משמעותי שראוי לברך עליו. המקרה דנן – חילול רבעי של פירות מחוברים 'לכשייקטפו' - הוא מקרה ביניים. מחד גיסא, כשהפירות מחוברים אין מצוות חילול רבעי, ולכן אינו יכול לברך. מאידך גיסא, יש הבדל בין פדיון הבן לבין רבעי: בפדיון הבן בערב שבת, עדיין לא הגיע יום השלושים והבן כלל לא התחייב בפדיון. לעומת זאת, ברבעי, הפירות כבר חייבים ברבעי[4], ואף 'בידו' של הבעלים לקטוף את הפירות ואז לפדות אותם.[5]  למעשה, אין לברך כלל אם אומר את הנוסח  מראש ולכך נוטה דעת הגרש"ז אויערבאך.[6]



[1].     חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק טו.

[2].     בין אם ההפרשה היא על ידי 'ברירה' ובין אם החלות היא בעת בירור המציאות.

[3].     מג"א, לשו"ע או"ח סי' שלט ס"ק ז.

[4].     עי' במאמרנו 'דילול פירות רבעי', אמונת עתיך 97 (תשע"ג), עמ' 61-59, באיזה שלב בגידול הפרי מתחיל חיוב רבעי.

[5].     עי' במאמרנו הנ"ל עמ' 62-61, שיש מחלוקת בין הראשונים מדוע אין פודים פירות במחובר. לדעת הרמב"ם, החיסרון הוא מהותי, אך לדעת הר"ש והרשב"א, החיסרון הוא טכני, שאי אפשר לחשב את השווי של הרבעי.

[6].     מנחת שלמה א, סוף סי' נה; וע"ע  הרב עזריאל אריאל, שם עמ' 114. 

הרב יואל פרידמן | תשרי תשע"ד