כלאיים בגרמא

שאלה

האם ניתן להשתמש במכשיר ה'שמיטון', המיועד לזריעה ב'גרמא' בשמיטה, גם לזריעת כלאיים של תערובות צמחים?

תשובה

זו שאלה מעניינת שלא חשבנו אודותיה עד כה. מכל מקום, עמדתנו היא שאין היתר של 'גרמא' בכלאיים, משום שבכלאיים האיסור הוא לא רק בעצם הפעולה אלא בעיקר בתוצאה. יתר על כן, יש חיוב לעקור כלאיים גם למי שלא זרע אותם, ולכאורה כל שכן שאין לזרוע בדרך עקיפין כמו במכשיר 'גרמא'.[1] שיטת ה'גרמא' נאמרה בעיקר במלאכות שבת, שבהן האיסור הוא על עצם הפעולה של האדם הפועל ('מלאכת מחשבת אסרה תורה') ולאו דווקא על התוצאה. לכן, אם האדם לא עשה מעשה אלא גרם בעקיפין – אין זו מלאכה. ההיתר של מכון 'צומת' לזרוע בשמיטה ב'גרמא' ('שמיטון') איננו מוסכם על כל הדעות, והוא תקף רק לפי השיטה שאיסור עבודת הקרקע בשמיטה הוא על פעולת האדם ולא על התוצאה - שהאדמה לא תיעבד. כל היתר ה'גרמא' בשמיטה הוא אך ורק (!) לאחר היתר המכירה, שלכאורה מפקיע את כל איסור השמיטה. אך מכיוון שבמלאכות דאורייתא יש מקום לחשוש יותר (חרישה וזריעה) – יש דרישה של הרבנות לחרוש ולזרוע רק על ידי נכרי, וה'גרמא' בצירוף היתר המכירה הותר על ידי רבנים חשובים בתור תחליף לנכרי. ההיתר הזה איננו תקף לכלאיים, לחלוטין!



[1]. הערת עורך, י"פ: אך הרמב"ם כתב בהל' כלאים פ"א ה"ג: 'ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים'. וע"ע במה שכתב הרב קוק זצ"ל, חוקות הארץ א, עמ' 54-52, שלדעת הרמב"ם איסור הקיום הוא נגזרת של איסור הזריעה, וכשנזרע בהיתר אין איסור קיום (עכ"פ מדאורייתא); ועי' באנציקלופדיה תלמודית כט, עמ' תקטו, הערות 267-265, שיש מחלוקת הפוסקים אם זריעת כלאיים בגרמא אסורה מדאורייתא או רק מדרבנן. 

הרב ישראל רוזן | תמוז תשע"ה