שיחי עגבניות שגדלו בשדה מלפפונים

שאלה

תשובה

 

א. איסור כלאי זרעים אינו רק במעשה הזריעה, כי אם גם בקיום של כלאים שצמחו מאליהן. יתירה מזאת, בי"ד שלחו שליחים בסוף החורף לדאוג לעקירת הכלאים, וכך פסק הרמב"ם (כלאים פ"ב טו-יז). משום כך, כל אדם חייב לעקור כלאים שצמחו מאליהם בשדהו או בגינתו. אמנם במקרה שזריעת הכלאים לא היתה מכוונת, אין חיוב לעקור את כל מה שצמח מהמין השני, כי אם לעקור רק חלק ממנו (כלאיים פ"ב מ"א), באופן שיהיה ניכר שהעגבניות לא נזרעו יחד עם המלפפונים. טעם הדבר מבואר בירושלמי (שם ה"א), שכיון שהעירוב לא נעשה בכוונה, האיסור הוא רק מחמת מראית-העין, שמא יאמרו שמותר לזרוע כלאים. משום כך, כאשר המין שנתערב הוא קטן יותר מ1/24-, כל הרואה יודע שלא היתה כאן זריעה מכוונת של כלאים. ולדעת הרמב"ם (שם ה"א) אין זה משום מראית העין, אלא שאם יזרע כשיש יותר מ1/24- הרי שהוא עובר על איסור תורה. אמנם כשנוצרה תערובת של גידולים בשדה מודה הרמב"ם שהחיוב למעט מהשיעור של 1/24 (כלאים פ"ב ה"ז) אינו אלא מחמת מראית העין, וז"ל:

הזורע שדהו... וכשצמח ראה בו כלאים - אם היה המין האחר אחד מעשרים וארבעה בשדה, הרי זה ילקט עד שימעטנו, מפני מראית העין...

ב. ביחס לצורת המדידה בשדה, אף שבתערובת של זרעים לפני הזריעה לכו"ע היחס של 1/24 הוא על פי כמות הזרעים (עפ"י רמב"ם שם ה"א), הרי שבתערובת של גידולים שנוצרה בטעות, נחלקו הראשונים: לדעת המאירי (מו"ק ו ע"א ד"ה בראשונה) ועוד ראשונים,מודדים גם כאן לפי כמות הזרעים; אולם מפשט לשון הרמב"ם (ה"ז) משמע שהחישוב הוא ביחס של 1/24 מגודל השדה. הגר"ש ישראלי זצ"ל (ארץ חמדה כלאים מדור א עמ' קסד) מבאר שטעמו של הרמב"ם הוא, שכיון שהאיסור הוא משום מראית העין, הרי שמה שנראה בשדה הוא הקובע.

 

למעשה: יש לדלל את שתילי העגבניות עד שיהיה ברור שאם נאסוף את כל העגבניות לחלקה אחת היא תהיה פחותה בגודלה מ-1/24 מהשטח כולו. 

הרב אהוד אחיטוב | אב-אלול תשנ"ז גליון 18