הנבטת שני מיני קטניות יחד לצורך אכילה לתוך הבית

שאלה

שלום,

לאחרונה, יצאה העלון אמונת עתיך עם פסק שאסור להנביט שני מיני קטניות יחד לצורך אכילה לתוך הבית (נניח ללא מצע גידול). מצאתי באתר, כתבה סותרת המתירה את הנבטה בצורה זו. למעשה, האם צריך להפריד בין המינים השונים?

שנה טובה

תשובה

שלום רב, 

תודה רבה על ההערה, ואכן ברוך שכיוונת אכן הרב יעקב אריאל חלק בנקודה זו על כותב המאמר שציינת. מצ"ב מה שכתב הרב יעקב אריאל שליט"א בגליון אמונת עתיך האחרון (105 תשרי תשע"ה) כתגובה למאמר שהזכרת.

בברכת גמר ח"ט, 

יואל פרידמן

 

על כלאיים בגידולי מים / הרב יעקב אריאל

באמונת עתיך 104, תמוז תשע"ד, העיר הרב  דוד אייגנר (שם, עמ' 148), שאין להנביט יחד זירעונים ממינים שונים, בגלל איסור כלאיים. ההנחה היא שאסור לזרוע כלאיים בעציץ לא נקוב מדרבנן, וגם שרייה במים היא זריעה. ואכן לכאורה יש מקור לחשש זה בתוספתא (מעשרות פ"ג ה"ח): 'המטליא לא נהגו בה חכמים היתר לא למעשרות ולא לשביעית', ופירוש 'המטליא' הוא על פי הגמרא (ע"ז לח ע"ב), שהמטליא הוא השורה זרעים שונים במים. אם כן, כשם שלעניין שביעית ומעשרות לא התירו חכמים, הוא הדין לעניין כלאיים. אך היא הנותנת, באותו מקום  במס' ע"ז (לח ע"ב) שנינו:

היא המטליא היא פשליא היא שיעתא. מאי שיעתא? ארבב"ח אמר רבי יוחנן: מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא, ותרו להו בהדי הדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל.

כלומר, הגמ' מביאה עובדה שנהגו לשרות יחד כרפס, תלתן  ופשתן, ולא חששו לכלאיים. ואכן הרמב"ם פסק בהלכות שמיטה ויובל (פ"א ה"ו): 'ושורין את הזרעים בשביעית כדי לזורען במוצאי שביעית'. אומנם בהלכות שבת (פ"ח), פסק הרמב"ם לאסור שריית זירעונים בשבת, ועל כן יש לחלק בין שבת בראשית לבין שבת הארץ. בשבת בראשית, האיסור חל על הגברא שלא יזרע, ושריית זירעונים היא תולדת זריעה מן התורה. אין כן שבת הארץ, שבה האיסור חל על הארץ שלא תיזרע, ועציץ לא נקוב אינו חלק מן הארץ, ותולדות לא נאסרו בשביעית מן התורה. וגם, מדרבנן האיסור הוא רק באדמה, ולכן אין לזרוע מדרבנן בעפר בעציץ לא נקוב. אך במים אין איסור, אפילו לא מדרבנן, וכמו שכתב ה'נחפה בכסף' (יו"ד סי' ה), וע"ש, שאסר רק אם יש גם עפר במים, אך במים גרידא התיר. ואם כן הוא הדין בכלאיים, שנאמר בהם 'שדך לא תזרע כלאים', האיסור מן התורה הוא רק בקרקע, אך שרייה במים בעציץ לא נקוב אין לאסור. 

 

הרב יואל פרידמן | תשרי תשע"ה