חשש כלאי הכרם בגינת הבית

שאלה

ברצוני לשאול לגבי חשש כלאי הכרם בגינת ביתי. בגינה יש שלוש גפנים שנשתלו בעבר על ידי קודמיי בבית. הגפנים רחוקות מעט מקיר הבית, ואילו צמוד אליו גדלו שיחי נוי ותבלין. רצ"ב תמונות של המקום ושרטוט המרחקים בין הגפנים לשיחים.

אציין כי כיום השיח היחיד שיש במקום הוא לואיזה, אך ייתכן שבעבר היו שם גם שיחים של נענע ורוזמרין. שאלתי היא - האם יש כאן חשש כלאי הכרם, וכיצד עלי לנהוג בגפנים ובשיח הרוזמרין. 

Qa3kley Akerem

 

תשובה

לפי השאלה והשרטוט המצורף עולה שלא ברור כלל שאי פעם הגפן סככה על אחד משיחי הנוי או התבלינים, אלא יש כאן ספק שמא בשלב כלשהו היה סיכוך של הגפנים על שיחי התבלין והנוי.

א. מרחק בין גפן וירק המרחק שיש להרחיק בין גפן וירק הוא שישה טפחים (48 ס"מ) כמבואר ברמב"ם[1], וכן הדין גם בהרחקה משורת גפנים (לא כרם). בנידון שלפנינו המרחק בין הגפנים והשיחים הוא כשני מטר, ואם כן לא עברו כאן איסור של זריעה בכרם.

אמנם אם היה בעבר סיכוך של גפן על ירק או תבואה, אזי גם הירק וגם הגפנים נאסרים, כמבואר מלשון הרמב"ם[2]. אבל כל זה כאשר ברור לנו שהיה סיכוך, ובמקום שלא היה סיכוך ודאי, אי אפשר להוציא דבר מחזקתו. בנידון שכאן אין כל ראיה שהיה סיכוך של הגפן על השיחים. וכבר כתב הרמב"ם (שם) שהאיסור הוא דווקא כאשר אדם זורע ועשה מעשה כזה, או שראה שהיה סיכוך על גבי תבואה והניח לכך לגדול. אבל בנידון דידן מעולם לא היה מעשה כזה ודאי, רק חשש שמא היה סיכוך, ואין להחמיר בספקות אלו.

ב. הלואיזה – יש להוסיף שבכלאי הכרם נאסרו רק ירק ותבואה, אבל ארוס וקיסוס ושושנת המלך ושאר מיני זרעים, אינם כלאיים בכרם[3]. ההסבר הוא שמיני זרעים אלו אינם נאכלים ואין רוב האנשים מקיימים כמותם; והרמב"ם אמר שכדי שמין ייחשב כלאיים, הוא צריך להיות מין שכמוהו מקיימים רוב העם. בוודאי שאין רוב העם מקיימים לואיזה בתור תבלין.

כמו כן יש לדון לגבי הלואיזה, שהיא תבלין המתווסף, אבל אין מגדלים אותה לאכילה אלא בייחוד לרפואה ומעט לתבלין. ולא ברור שבתבלין יש איסור כלאי הכרם, ובייחוד תבלין שמעט מקיימים כמותו, והוא אינו נאכל כמות שהוא אלא נותן טעם[4]. כמו כן יש לואיזה שהיא רב שנתית, ואם כן דינה כאילן ולא כירק, וממילא אין בה כלאי הכרם. על כן אם ברשותך לואיזה שהיא אילן, אין לגביה שאלה כלל. אולם ידוע שיש לואיזה שהיא רכה מאוד ועשבונית, ודינה הוא כירק.[5] בכל אופן נראה שאפשר להקל אפילו בלואיזה רכה, על פי הדברים שהבאנו לעיל.

סיכום: העולה מכל הנ"ל שאין צורך לחוש שמא סככו הגפנים על הלואיזה או על שיחי תבלין אחרים. אפשר להמשיך ולגדל את הגפנים ואת הלואיזה, ובלבד שכעת לא יהיו מתחת לגפן ירקות או תבואה.



[1].רמב"ם, הל' כלאים פ"ז ה"א.

[2].רמב"ם, הל' כלאים פ"ה ה"ז.

[3].רמב"ם, הל' כלאים פ"ה הי"ט.

[4].עיין מעדני ארץ, כלאים פ"א ה"ד.

[5].הערת עורך י"פ. רוב הראשונים חולקים על כך בהקשר לכלאיים, עי' חוקות הארץ (שיודפס בע"ה בקרוב), עמ' 460, הערות 17-16.

הרב יהודה הלוי עמיחי | תשרי תשע"ד