ברכת "שהחיינו" על פירות מעצים מורכבים

שאלה

האם יש לברך "שהחיינו" על פירות שגדלו בעצים שנעשתה בהם הרכבה של איסור. כן יש לשאול אם לברך "שהחיינו" על זנים חדשים שפותחו על ידי הכלאה של שני מינים כדוגמת הפומלית שהיא שילוב של פומלה ואשכולית או על אפרשזיף (נקטרינה)* שרגילים לומר שהוא שילוב של אפרסק ושזיף.



*לגבי הנקטרינה נפלה טעות גדולה. רבים חושבים שזהו זן שבא מהרכבה או הכלאה של אפרסק ושזיף. אך האמת היא שהנקטרינה היא זן נפרד של אפרסק שאין לו שום קשר לשזיף. ובעיית ההרכבה בנקטרינה שווה לבעיית ההרכבה בשאר זני האפרסק.

תשובה

 

כידוע הרואה פרי חדש שמתחדש בכל שנה בעונתו מברך "שהחיינו" ונהגו כיום לברך "שהחיינו" בעת אכילתו (שו"ע או"ח סי' רכה סעי' ג).

א. נחלקו הפוסקים בשאלת ברכת "שהחיינו" על פרי מעץ מורכב. לדעת שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' ס) אין לברך "שהחיינו" על פירות שגדלו מעצים שהורכבו באיסור שהיאך נברך לקב"ה על פרי שנוצר בניגוד לרצונו. אולם לדעת השאילת יעבץ (ח"א סי' סג) מברכים "שהחיינו" כמו שמברכים "בורא פרי העץ", מאחר והפרי אינו אסור בהנאה גם אם העץ הורכב באיסור.

ב. לדעת המנחת יצחק (ח"ג סי' כה) והאגרות משה (או"ח ח"ב סי' נח) מאחר שהדבר שנוי במחלוקת - אין לברך "שהחיינו" על פירות שגדלו מעץ שהורכב באיסור. אבל הרבה פוסקים כתבו שלמרות שיש מחלוקת, המנהג לברך, ובמקום שיש מנהג אין אומרים "ספק ברכות להקל". (עי' שו"ת יביע אומר או"ח ח"ה סי' יט אות ו שהזכיר כן בשם: חסד לאלפים, יפה ללב, מסגרת זהב על קצוש"ע, נתיבי עם ועוד).

ג. לדעת כמה מן הפוסקים, דין "ספק ברכות להקל" אינו חל על ברכת "שהחיינו". שכן רק בברכה שיש חובה לאומרה ישנו חשש ברכה לבטלה. אבל בברכת הרשות (כגון "שהחיינו", שאין חובה לקחת פרי חדש כדי לברך עליו), שכולה הבעת תודה על השמחה - כל זמן שאדם שמח בפרי החדש וכדו' לא יתכן שברכתו תהיה לבטלה. וכן כתבו הריב"ש (סי' תקה), הרדב"ז (ח"א סי' שצט) והחת"ס (או"ח סי' נה).

אלא שלגבי המחלוקת על פירות מעצים מורכבים, כתב במנחת יצחק (ח"ג סי' כה) שגם לדעתם יש להחמיר בספק ברכות, כי הספק הוא בשאלה העקרונית אם אפשר לברך "שהחיינו" על שמחה שמקורה במעשה איסור.

אך הדבר תלוי בבירור המציאות. שכן גם אם העץ אכן הורכב, עדיין לא ברור שנעשה בזה איסור. ראשית, יתכן שגוי הרכיב ולא יהודי. אמנם לדעת הרמב"ם ורוב הפוסקים גם על בן נח ישנו איסור הרכבה, אך לדעת תוס' (סנהדרין ס ע"א) והריטב"א (קדושין לט ע"א) - אין עליהם איסור.

בנוסף לכך, במקרים רבים ההרכבה אינה אסורה, כי היא מין במינו, ולפעמים זהו ספק מינו. לדוגמא: לענין ההדרים כתב החזו"א (סי' ג ס"ק ז) שאולי כולם נחשבים למין אחד, מאחר שהעלים והפירות דומים, וכן טבע הגידול שלהם דומה. ואם כן, לגבי יהודי זהו ספק איסור, ולגוי ספק מינו בודאי מותר, שכן גוי אינו צריך להחמיר בספק ובדבר המבוסס על מסורת חכמים. וכן כתבו מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' יג) והחזו"א (כלאים סי' א ס"ק א). ועפ"י זה פסק בשו"ת יביע אומר (ח"ה או"ח סי' יט) לברך "שהחיינו" על כל מיני ההדר.

ה. עוד צריך לדעת שאכן המנהג כיום לברך "שהחיינו" על פירות שגדלו על עצים שנעשתה בהם הרכבה אסורה או מסופקת. רוב האגסים כיום מורכבים על חבוש, שהוא מין בשאינו מינו. וכן במשמש, אפרסק, שזיף וכל הנשירים (זולת תפוח וגודגדן) ישנה לפעמים בעיה של הרכבת איסור. למשל: אפרסקים ושזיפים שגדלים באדמות טרשיות וכן זנים בכירים של אפרסקים ונקטרינות - מורכבים על כנה של שקד (כיון שהיא עמידה לגיר). היוצא מהנ"ל, שכאשר קונים פירות אי אפשר לדעת את מקור הפרי ועל מה הורכב העץ.

ההלכה למעשה

נראה שיש לברך "שהחיינו" על כל מין המתחדש באילנו בכל שנה, שכן היא דעת רוב רובם של הפוסקים, שהרי יש אומרים שמברכים גם על אילן מורכב (שאילת יעבץ); ועוד שיתכן שגוי הרכיבו ואין עליו איסור (תוס' וריטב"א); ועוד שיתכן שיש ספק אם הרכבה זו אסורה או מותרת. ועוד שכן המנהג לברך, ובמקום שיש מנהג אין מתחשבים בכלל "ספק ברכות להקל"; ועוד שמצינו שבברכת "שהחיינו" מברכים גם במצב של ספק. והרוצים להדר ימצאו פירות שאין לגביהם ספק ויפטרו בברכת "שהחיינו" את הפירות המסופקים.

לגבי הזנים החדשים שנוצרו ע"י הכלאה, גם בהם לא ברור שנעשה איסור, שכן הם נוצרים על ידי הכלאה של פרחים ולא ע"י הרכבה של ענפים. ונחלקו פוסקי דורנו בזה: לדעת הגר"ש ישראלי זצ"ל - מותר להכליא, ולדעת יבדל"א הגרש"ה וואזנר שליט"א - אסור. ומאחר והמנהג לברך "שהחיינו" גם על פירות מאילנות מורכבים, קל וחומר שיש לברך על מינים שנוצרו ע"י הכלאה.

אין לומר שבברכה על אשכולית או פומלה פוטרים את הפומלית, שכן לדעת השו"ע והרמ"א (או"ח סי' רכה סעי' ד) יש לברך "שהחיינו" על כל זן בנפרד. למשל: יש לברך "שהחיינו" על תאנים בהירות וכהות בנפרד, וכן בענבים ירוקים ושחורים, וכן בכל מקרה שיש שוני בטעם ובמראה בין זני אותו פרי. ואף שלדעת הכנה"ג, הגר"א והחכ"צ - אין לברך "שהחיינו" על כל זן מאותו המין, מכל מקום הכריע המשנ"ב (סי' רכה, שעה"צ ס"ק יח) שניתן לנהוג כשתי הדעות. וא"כ, כן קל וחומר כאשר מדובר בזן חדש בעל שוני בולט ביותר, שלכו"ע ייחשב מין אחר ומברכים עליו "שהחיינו". אלא שמצד הספק שאולי הכלאה אסורה, המהדרים יאכלו איתו פרי אחר שצריך לברך עליו "שהחיינו" ללא ספק.

הרב אליעזר מלמד | אמונת עיתך תמוז-אב תשנ"ה