צער בעלי חיים

שאלה

שלום כבוד הרב לפני כמה זמן הלכתי ברחוב והיה חתול שכלבים נשכו אותו ( מישהו היה עד שכלבים נשכו אותו אז הוא אמר לי) והוא היה נראה גוסס ובמצב לא טוב. ניסיתי כמה טלפונים למקומות שאני מכיר אבל היה שעות הלילה המאוחרות ולא הצלחתי למצוא עזרה אז הלכתי הביתה. חזרתי בבוקר לבדוק מה איתו והוא היה עדיין באותו מקום ממש גוסס אבל עדיין חי בקיצור נעזרתי באיזה עמותה שעוזרת לבעלי חיים בעיר שלנו והם התחייבו לקחת על החתול חסות כלכלית ואני רק זה שהייתי צריך להביא את החתול לוטרינר שעובד עם אותה עמותה ולהיות עם החתול עד שהוטרינר יקבל אותו. בקיצור נעזרתי באיזה מישהו לוכד חתולים לכדנו את החתול הכנסנו אותו לקרטון ולקחנו אותו לאותו וטרינר.(כמובן שצריך להיזהר עם חתולי רחוב כי יש מחלות שיכולות לעבור לבני אדם)בכל מקרה הגעתי לאותה מרפאה ואיך שמגיעים קודם כל עוברים אצל המרכזייה ואנשים מחכים בתור לתור שלהם. עכשיו לפני שארשום את הבעיה אני רוצה לציין שבאותה מרפאה מכירים אותי כי אני טיפלתי שם בכל מיני חיות שהיו אצלי והיו לי עם אותה מרפאה הרבה ויכוחים ואי נעימויות אני לא אכנס לזה אבל הם מתייחסים אליי כאל מטרד שם. בכל מקרה הבעיה היא שכשבאתי עם החתול הרגשתי בושה קצת לאור כל מה שהיה בעבר עם אוותה מרפאה ושהם מתייחסים אליי כאל מטרד וכמישהו שעושה בעיות ופתאום שנכנסתי לאותה מרפאה הרגשתי מין בושה כזאת כי הם מכירים אותי אנשי המרפאה ובמרכזייה כמטרד כזה בקיצור נתקפתי בושה כזאת וכל מה שרציתי זה לא להיכנס לוויכוח עם מישהו מהמרפאה אלא להיות יותר בשקט כזה ולפעול לפי מה שהם אומרים. הבעיה היא שהחתול גסס והיה צריך להיכנס כמה שיותר מהר לטיפול והדרך שהייתי צריך לפעול באותה העת היא להיות תקיף ולהגיד למרכזייה שהחתול ממש גוסס ושהוא מהלילה כמעט לא זז ולספר את המצב של החתול וללחוץ שיכניסו אותו כמצב חירום. אבל בגלל הבושה הייתי שקט כזה ואמרתי לאישה שבמרכזייה שהחתול גוסס היא הסתכלה עליו ואמרה שהוא לא גוסס ואני בתוך תוכי ידעתי שהוא כן גוסס אבל התביישתי להתווכח איתה אז ישבתי וחיכיתי עם החתול בחוץ בזמן שאנשים נכנסו בתורם לוטרינר עד שיגיע תורי להיכנס. אחרי כמה זמן שאלתי את האישה שבמרכזייה גם בשקט כזה ובמין בושה כזאת זה לא מצב חירום? ושהחתול ננשך על ידי כלבים ולא זז מהלילה. עכשיו היא ענתה לי משהו כמו החתול נושם וזה לא חירום בכל מקרה נראה לי שהיא טעתה בהערכה של מצב החתול ואני חושב שאם הייתי יותר תקיף ולא הייתי אומר לה את מה שאמרתי בשקט ובבושה כזה והייתי מסביר לה יותר על מצב החתול יכול להיות שהיו מכניסים אותו יותר מוקדם לטיפול והסיבה גם שלא עשיתי את כל זה כי היו לנו הרבה ויכוחים מטיפולים קודמים כמו שציינתי אז לא רציתי להתווכח עם אותה פקידה אבל אני יודע שביהדות כשצריך להפעיל תקיפות ולעמוד על שלך ושיש מצבים שצריך לפעול לפי דין ולא חסד ובמקרה הזה לא עשיתי את זה אלה במקום לדבר ולתאר יותר טוב את מצב החתול ולהיות אפילו תקיף כל מה שחשבתי זה לא להתווכח עם אותה פקידה ופה אני בטוח שהייתי צריך להיות אסרטיבי יותר. אגב אחריי שנכנסתי עם החתול לוטרינר הוא אמר שהחתול גוסס ככה שהפקידה כן טעתה בהערכה שלה למצב החתול. בכל מקרה אחרי שכמה אנשים נכנסו הגיע זמני להיכנס עם החתול לוטרינר לטיפול והשארתי אותו שם והלכתי הביתה והוטרינר אמר שיעדכנו אותי מה קורה איתו ושיהיו איתי בקשר. אחרי כמה שעות הוטרינר התקשר אליי ואמר שהחתול נפטר ולא שרד. עכשיו הבעיה שלי היא לא שהחתול לא נכנס בזמן הבעיה שלי היא כזאת בזמן שאני והלוכד חתולים לכדנו את החתול והכנסנו אותו לקרטון והבאנו אותו לוטרינר החתול נכנס ללחץ כזה ולסטרס וניסה לצאת מהקרטון כי הוא לא מכיר אותנו והלחץ והסטרס הזה יכול להיות הוסיף למצבו הגרוע של החתול ואולי זה הוסיף לזה שהחתול מת בסופו של דבר. מה שמפריע לי זה שאם כבר התערבתי באותו מקרה ולקחתי את החתול ולכדתי אותו וגרמתי לו את הסטרס והלחץ שבלכידתו אז הייתי צריך וחייב לפעול אחרת בזמן שהגעתי למרפאה ולזרז את כניסתו לטיפול וכל מה שסיפרתי לך למעלה עם הבושה וכל זה. אני מפחד שגרמתי באיזושהי דרך עקיפה למותו. כל האי וודאות הזאת במצב החתול גורם לי למצפון קצת כי אף פעם לא אדע מה באמת היה יכול לקרות אם הייתי פועל כמו שצריך האי וודאות הזאת זה מה שמעצבן. אני די כועס על עצמי שבגלל בושה ושטויות כאלה לא פעלתי כמו שצריך. ניסיתי פחות או יותר להסביר את עצמי מקווה שהבנת את הסיפור בכל מקרה אשמח לדעת מה דעתך בנושא הזה אשמח לתשובה אמיתית ומפורטת בנושא ולא כדי לעודד אותי אלא לתשובה אמיתית אם יש לי איזה חטא פה? משהו לא טוב שעשיתי? אם ונגיד גרמתי באיזושהי דרך למותו גם אם עקיפה לפי מה שהבנת מהסיפור האם זה חטא חמור? כי בכל זאת יש מצבים שצריך להתגבר על הבושה ולפעול כמו שצריך ככה שבושה לא מסירה ממני את העבירה. אשמח שתכוון אותי לפי הבנתך מהסיפור. אשמח גם לתשובה לא של "לפחות התאמצת וניסית לעזור לחתול שהוא לא שלך וכל הכבוד אלא להתייחסות לכל מה שפירטתי פה תודה רבה.

תשובה

ב"ה

שלום וברכה!

ראשית, ישר כח על דאגתך לחתולים ולבעלי החיים על כך שאתה פועל למנוע את צערם.

צריך עם זאת לדעת, שעם כל רצוננו לעזור לא תמיד הדבר מתאפשר ומצליח, וודאי שאם אתה ניסית ועשית כפי יכולתך באותה נקודת זמן אין שום טענה כלפיך.

בנוסף לכך יש לדעת כי מעיקר הדין החובה לדאוג לבעלי החיים ולמנוע את צערם זה רק בבעלי חיים שברשותו של האדם כגון בעלי חיים ביתיים שאתה אחראי על בריאותם ותזונתם, אך אין חובה לדאוג לכל בעלי החיים שבעולם ולהוציא על כך ממון.

לכן אתה עשית כפי מה שיכולת ואין כלפיך כל טענה.

בברכה

דוד

הרב דוד אייגנר | י"ג טבת תשע"ז 11:22