הפרשות תרו"מ בירקות שנקטפו לפני ראש-השנה ולאחר ראש השנה

שאלה

האם מותר להפריש תרו"מ מעגבניות או מלפפונים שנקטפו לפני ראש-השנה תשע"ג על עגבניות או מלפפונים שנקטפו אחר ראש-השנה  תשע"ג , הואיל ובשתי שנים אילו חייבים באותם תרומות ומעשרות, מעשר ראשון ומעשר שני?

 

תשובה

הרב אהוד אחיטוב | י"ח אלול ה'תשע"ב

הפרשה משנה אחת לחברתה

במס' ראש-השנה (פ"א מ"א) נאמר:

"באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות".

המשמעות המעשית הנובעת מכך ש"אחד בתשרי ראש-השנה לירקות" קשורה לדברי המשנה (תרומות פ"א מ"ה): ש"אין תורמין.... ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש....ואם תרמו אין תרומתן תרומה".

דברי המשנה נלמדים מלשון הפסוק (דברים פרק יד כב): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶהשָׁנָה שָׁנָה", וכפי דרשת חז"ל (ספרי דברים פיסקא קה) "שנה שנה - מלמד שאין מעשרים אותו משנה לחברתה   אין לי אלא מעשר שני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר עשר תעשר" (וכן מצאנו לדרשה זו באופן דומה במס' בכורות נג ע"ב, וראה רש"י שם ד"ה מה מעשר).

המשמעות המעשית היוצאת מכך שא' בתשרי הוא ראש-השנה לירקות, נוגעת לקטיף של ירקות בתקופה זו של השנה. שהיות והשלב הקובע את שנת המעשר בירקות הוא ה"לקיטה" לפיכך ירקות שנלקטו לפני ראש-השנה שייכים לשנה הקודמת, והם קרויים "ישן", והירקות שיילקטו אחר ראש-השנה שייכים לשנה החדשה הבעל"ט (חדש). לפיכך לא ניתן לעשר מירקות שנקטפו בכ"ט באלול ה'תשע"ב על ירקות שיילקטו לאחר ר"ה ה'תשע"ג הבעל"ט. כפי שנאמר בגמ' (ר"ה יב ע"א): "ליקט ירק ערב ראש השנה, עד שלא תבוא השמש, וחזר וליקט משתבוא השמש - אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש".

חשוב לציין את הערתו של הרדב"ז (תרומות פ"ה הי"א) המציין שלמרות שהפסוק "עשר תעשר...היוצא השדה שנה שנה" שממנו למדים שאין מעשרים משנה על חברתה נאמר במצוות מעשרות, מ"מ פשוט לגמ' ללמוד זאת גם לעניין תרומה, זאת לאור העובדה שבהרבה הלכות למדים תרומה ממעשר, ומעשר מתרומה.

 

הפרשה משנה על חברתה אינה מועילה גם בדיעבד

השאלה מה הדין בדיעבד? מפשט המשנה (תרומות פ"ה מ"ה) מפורש ש"אם תרמו אין תרומתן תרומה", היינו שאפילו בדיעבד אין ההפרשה מועילה היינו שאפילו אם הפרישו מירקות שנלקטו לפני ראש-השנה על ירקות שנלקטו אחר ראש השנה אין ההפרשה מועילה, וכך גם פסקו הרמב"ם (הלכות תרומות פ"ה הי"א) והשו"ע (יורה-דעה סי' שלא סעי' נז):

"אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה...".

וכך פסק השו"ע (שם סעי' קנה) לעניין הפרשת מעשרות משנה על חברתה.

 

שעת הלקיטה - הלקיטה בפועל או השלב של "גמר הפרי"

בפירות האדמה המוגדרים כירקות כגון עגבניות וכדו' הפרי מגיע להבשלה מלאה עוד קודם   הלקיטה ונחלקו הראשונים מהו השלב הקובע לעניין תרומות ומעשרות.

מדברי הגמ' (ראש-השנה יב ע"א) משמע שהשלב הקובע את שנת המעשר בירקות הוא הלקיטה, ולפי זה לא ניתן לעשר מירקות שנלקטו לפני ר"ה על ירקות שנלקטו אחר ר"ה, וכך הבינו בפשטות הרמב"ם (הלכות תרומות פ"ה הי"א) והשו"ע (יורה-דעה סי' שלא סעי' נז) שפסקו את לשון הגמ' כפשוטה להלכה, מתוך שכתבו: "ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן... מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות".

אמנם מדברי התוס' (ר"ה יג ע"ב ד"ה אחר גמר פרי) יוצא שדין הלקיטה בירק אינו הלקיטה בפועל, אלא שלב ההבשלה הסופי של הפרי הנקרא בלשון הגמ' "גמר פרי", וכפי שנפסק ביחס לאורז פרגין ושומשומין ש"גמר הפרי" הוא השלב הקובע בהם לאיזה שנה לשייך אותם (רמב"ם הל' מעשר-שני ונטע-רבעי פ"א ה"ח), וכך כתבו התוס' גם על ירקות, וז"ל:

"וכל ירק נמי הולכין בו אחר גמר פרי אלא דנקיט בכל דוכתי בתר לקיטה משום דלקיטה תכף לגמר פרי".

סברתם של התוס' שלא ניתן להבין שהשלב הקובע את שנת המעשר של הירקות תהיה פעולה אקראית התלויה בדעת האדם. לפיכך הם מבארים ששלב ה"לקיטה" בירקות גם הוא אינו תלוי בדעת האדם, אלא שלב בו הירק ראוי להילקט והוא מקביל לשלב "גמר הפרי" באורז וחביריו, כפי ש"חנטה" בפירות האילן היא דבר מהותי בגידול הפרי, וכן "הבאת שליש" בתבואה בקטניות הם שלבים מהותיים בגידול התבואה.

היוצא מדבריהם שאם אדם ליקט עגבניות מאותו שיח לפני ראש-השנה ואחר ר"ה ואותם עגבניות היו ראויים ללקיטה כבר לפני ר"ה, ניתן לדעתם לעשר מהעגבניות שנקטפו לפני ראש השנה על העגבניות שנקטפו לאחר ר"ה.

 


למעשה כיוון שהרמב"ם והשו"ע פסקו שהלקיטה של האדם קובעת לאיזה שנה לשייך את הירקות הנ"ל, לפיכך, בכל מצב לא מפרישים מירקות שנלקטו לפני ראש-השנה על ירקות שנלקטו אחר ראש השנה.


 

אצל החקלאים בעיה זו יותר שכיחה, לעתים המגדלים קוטפים יבול סמוך לראש-השנה ומכניסים אותו לקירור על מנת לשווק אותו אחר ראש-השנה. ואת האחוז המיועד לתרו"מ הם מביאים לבית האריזה מירקות סוג ב' שנקטף סמוך לשיווק בצום גדליה. במצב כזה ההפרשה לא תועיל כיוון שזו "הפרשה משנה על חברתה".

 

הצעה מעשית

א.     במידה ויש צורך לקטוף לפני ראש-השנה ולשווק אחר ר"ה - חייב החקלאי להקפיד לקחת "מעשרות" מהיבול שנקטף אף היא לפני ראש-השנה.

ב.      כמו כן אף קוטפים אחר ראש-השנה אין להשתמש ב"בררה" שנמצאת במקרר מקטיף שהתבצע לפני ראש-השנה.

ג.      בתי האריזה שמקבלים סחורה מחקלאים ואינם יכולים לוודא שהדבר נעשה עפ"י ההנחיות הנ"ל, צריכים לדאוג לקלוט שהסחורה תגיע אליהם לפני ראש-השנה והם יעשרו אותה לפני ראש-השנה.