השתתפות בחתונה בימי ספירת העומר

שאלה

האם מותר להשתתף בחתונה בימי ספירת העומר שנקבעה עפ"י ההלכה - כאשר חלק מהמוזמנים נוהגים עדיין במנהגי אבלות של ספירת העומר?

תשובה

תשובה קצרה

אנשים שהוזמנו לחתונה בימי ספירת העומר, בימים שלפי חלק מקהילות ישראל מותר לערוך בהם חתונות - מצווה על המוזמנים להשתתף בחתונה. אף שחלק מהם עדיין נוהגים באבלות של "ימי הספירה". שהיות והחתונה נקבעה בהיתר עפ"י מנהג בר-סמכא המבוסס בהלכה - עליהם לבוא ולשמח חתן וכלה.  

 

תשובה מורחבת 

הקדמה: ישנם מס' מנהגים לגבי זמן האבלות על מות תלמידי ר"ע בימי "ספירת העומר".

המנהג המקובל בארץ לגבי תספורת -  להימנע מתספורת מתחילת הפסח עד ל"ג או ל"ד בעומר; כשלמנהג אשכנז מותר להסתפר ולהתגלח, כבר בל"ג בעומר (עפ"י רמ"א או"ח סי' תצג סעי' ב בהגה), ולמנהג ספרד מותר רק מל"ד בעומר בבוקר (שו"ע או"ח סי' תצג סעי' ב).

המנהג המקובל בארץ לגבי חתונות -  עפ"י מנהג עדות ספרד נמנעו מלשאת נשים עד ל"ד בעומר אף שאין הדבר מפורש בשו"ע (כף החיים סי' תצג ס"ק יב, אמנם ראה בשו"ת אג"מ ח"א או"ח סי' קנט). לעומתם, מנהג תלמידי הגר"א שהתקבל בקרב עדות אשכנז בארץ, להימנע מחתונות מפסח עד ר"ח סיוון, חוץ מיום ל"ג בעומר עצמו שנהגו לערוך חתונות (הרב  טיקוצ'ינסקי ספר ארץ ישראל סי' יח אות ב, סימוכין לכך ראה במשנ"ב סי' תצג ס"ק יז).

אמנם מצאנו מנהגים נוספים שהיו נהוגים בקהילות ישראל. מהם שהתחילו את מנהגי האבלות לגבי תספורת ונישואין רק בר"ח אייר וסיימו אותם בשלושת ימי הגבלה, ומהם שהתחילו בג' אייר וסיימו אותם בערב-שבועות (ראה שו"ת חת"ס ח"א או"ח סי' קמב, אמנם ראה משנ"ב סי' תצג ס"ק יד-טו ובאה"ל שם ד"ה יש נוהגים).

הפוסקים דנו האם מותר לאותו רב לערוך חופה גם בר"ח אייר וגם בשלושת ימי הגבלה, אף שבכך הוא מסתמך על שתי קולות הסותרות אחת את השנייה; בשו"ת חתם סופר (ח"א אורח חיים סי' קמב) הסתפק בדבר, ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ד סימן פד) הכריע לחומרא. אך בשו"ת אגרות משה (ח"א או"ח סי' קנט) הביא ראיות שיש להקל בדבר, ודעתו שזאת גם מסקנת החת"ס (שם). אחד הנימוקים שעל פיהם נקט הרב פיינשטיין זצ"ל להקל, הוא מעצם ההלכה שפסק השו"ע (שם סעי' א) שאף אם אדם נשא אשה בימי העומר שלא כהלכה: "אין עונשים אותו", והרי אדם שלא באים לחתונתו "אין לך עונש גדול מכך". כל שכן במקרה הנידון "שלחתן ולכלה מותרים הנישואין, שוב יש מצווה על הקרואים לשמחם".

הרב אהוד אחיטוב |