קדיש דרבנן ולעבור לפני העמוד בחודש השנים עשר

שאלה

אבי הכ"מ נפטר ונקבר י"ז טבת. אני מבין שקדיש יש לומר עד 11 חודש דהיינו ט"ז כסלו. נכון? (אני אשכנזי). קראתי שנוהגים להגיד קדיש דרבנן גם בחודש ה12. זה נכון? אם כן, האם זו אותה דרגת חיוב כמו הקדישים ב11 חודש? מה לגבי להיות שליח ציבור בחודש ה12? האם יש בזה ענין? או שדווקא להיפך, להפסיק כמו את הקדישים? ואם כן יש ענין האם זה אותה דרגת חיוב כמו ב11 חודש? הן לעומת אבליםמאחרים שלא קבועים והן לגבי האם צריך לטרוח להגיע לבית כנסת הקבוע שלי כדי להיות ש"ץ או רק אם מזדמן לי? (ב11 חודש למרות שהיה לפעמים נוח לי יותר להתפלל בבית כנסת אחר בלי להיות ש"ץ שיניתי את כל התכניות להגיע תמיד לבית כנסת הקבוע שלי להיות ש"ץ). לגבי השבת שלפני היארצייט, מה נהוג להתפלל כש"ץ? ובמוצ"ש? ויש איזה קדיש שאומרים ? שמעתי משהו שאומרים קדיש דרבנן. זה נכון? אם כן בכל התפילות שיש? ולגי מנין ביום היארצייט בבית עלמין. אנו משפחה קטנה ולא בטוח שנצליח לגייס. הבנתי שלאשכנזים לא נורא ואם אפשר לגייס מנין עם אבלים אחרים במקום זה טוב ואם לא אז מספיק יתר הדברים שאומרים ליד הקבר. זה נכון? ולגבי קדיש יחד עם אנדים נוספים, איזה קדיש ומה אומרים לפני? (כי יכול להיות שאפשר יהיה לצרף אנשים לא לעד הקבר אלא רד ברחבת ההספדים וכדומה)

תשובה

ב"ה ג' כסלו התשע"ט



לכבוד

ברוך מגנהיים

שלום וברכה

בתשובה לשאלותיך, בעניין המנהגים שבחודש המסיים את שנת האבלות על אביך ז"ל:


א. אכן המנהג של קהילות יוצאי אשכנז שהאבל מסיים את אמירת הקדיש ביום האחרון של החודש האחד-עשר שהוא במקרה שלכם ט"ז כסלו, ובפעם הבאה לומר קדיש רק ביום היארצייט. אולם אצל קהילות יוצאי ספרד ישנם מנהגים שונים, זאת עפ"י דברי האר"י שאין מניעה עקרונית מלומר קדיש בחודש הי"ב, אך כיוון שהציבור לא מבין זאת, יש להימנע שלא לומר קדיש בתחילת החודש הי"ב. אך כאמור לגביך ההפסקה היא כל החודש הי"ב.

ב. לגבי קדיש דרבנן בחודש הי"ב, יש שכתבו שאכן סוברים שצריך לומר קדיש דרבנן בחודש הי"ב בכדי ליישב את הסתירה לכאורה בדברי הרמ"א האם אומרים קדיש בחודש הי"ב. אולם וודאי שגם לדעתם אין מעמדו כאמירת קדיש בכל הי"א חודש, וכנ"ל לגבי תפילה. ואכן למעשה מנהג יוצאי אשכנז שאינם אומרים קדיש כלל ולא עוברים לפני התיבה בחודש זה. אך כיוון שיש בכך מעלה לנפטר אם אומרים קדיש או מתפללים אתה רשאי להתפלל מידי פעם ואז לומר קדיש דרבנן, כפי שכותב הרב וואזנר זצ"ל, אך אינך מחוייב להתאמץ לחפש בית כנסת אחר לשם כך.  

ג. לגבי השבת שלפני היארצייט לפי מנהג אשכנז - בוודאי שאין זה מוגדר כ"חיוב", אולם למעשה כך המנהג. אלא שחלוקות הדעות איזו עלייה עדיפה האם מפטיר או עלייה אחרת. יש אומרים שעדיף "מפטיר" היות שיש בעלייה זו מספר רב של ברכות מאשר בעלייה רגילה, וממילא מי שעולה מפטיר עדיף מבחינת ההלכה שהוא זה שיתפלל מוסף. וכן נוהגים שהאבל עובר לפני התיבה לפני היארצייט, בשנה הראשונה אך לא אומר קדיש.

ולגבי מנין ביום היארצייט בבית עלמין - אם הדבר אפשרי עדיף שיהיה מניין, אך זה לא לעיכובא, בוודאי שאם יש אנשים ברחבת ההספדים, אפשר לקרוא שם פרק תהלים לע"נ הנפטר ולומר "קדיש יהא שלמא". שהרי מעלת הקדיש לעילוי נשמתו חשובה מצד עצמה גם בלא העלייה לקברו.

והמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. 


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב  

הרב אהוד אחיטוב | ג' כסלו תשע"ט 13:20