האמונה באתחלתא דגאולה

שאלה

הנני משתייך לזרם החרדי לאומי.
לאחרונה עיינתי בספר "בין אור לחושך" של הרב וולפא מחב"ד,
ושם הוא מביא בשם האדמו"ר ביקורת מאוד קשה על אמונת
הציונות הדתית.

הוא מביא שם בשם האדמו"ר שהביאור היחידי לכך שיש שפיכות דמים
בא"י ושאנשים נהרגים פה זה בגלל ההכרזה על המדינה כאתחלתא
דגאולה. עונש.
היינו (לפי הבנתי) אין שום סיבה אחרת לפיגועים והמלחמות חוץ
מהציונות הדתית...

והוא ממשיך להביא שם ביקורת קשה, שזהו "חטא הדור", וזה גורם
לאסונות, ומעכב את הגאולה, ושגם גדולי ישראל שראו לפני הקמת
המדינה את הקיבוץ גלויות בתור אתחלתא, היום יחזרו בהם. וגם
אלו שהסכימו לספר התקופה הגדולה - שיראו טעותם יחזרו בהם ומי
שחושב כך כיום זה רק מעקשנות חזרת טעם ואינו מוכן להודות
בטעותו.

השאלה שלי היא לגבי החלק של הפיקוח נפש והסכנה. בכל דבר
יש מחלוקות וזה דבר לגיטימי, אבל מה נאמר לגבי הקטע של
הסכנה? שמא חלילה אנחנו גורמים לשפיכות דמים באמונותינו? והרי
הרבי היה בעל רוח הקודש גדול.
האם איננו צריכים לחשוש לפיקוח נפש?

וכן אשמח לראות התיחסות קלה לטענה שגדולי ישראל שהסכימו
לאמונת האתחלתא דגאולה היום יחזרו בהם.

תשובה

איני יודע מה אמר האדמו"ר מלובביץ' אם בכלל אמר מה שאומרים בשמו.
עכ"פ המצוה לעלות לא"י ולכובשה מיד האומות קימת בכל הדורות
ואף בדורנו וזאת אנו עושים. ואין ספק שהגלות נגמרה ונפתח פרק חדש
בתולדות עם ישראל.יש המכנים את דורנו כעקבתא דמשיחא ויש
כאתחלתא דגאולה. אין הבדל מהותי ביניהם. כולם מודים שחל שינוי
גדול בחיי עם ישראל.
הביטוי אתחלתא דגאולה נמצא בגמרא מגילה יז ע"ב. היא אומרת
שמלחמות הן אתחלתא דגאולה, והגמ' בסנהדרין קובעת שקיבוץ גלויות
ונתינת פירות ע"י א"י בעין יפה הם סימני הקץ ולכן לא על הציונים
הדתיים טענתו אלא על הגמרא.

הרב יעקב אריאל |