המאבק על א"י

שאלה

שלום. נניח שעפ"י "תורת המשחקים" יש המלצה, להאבק על Y,X
ולוותר על Z מארץ ישראל, וזה מתכון להצלחה במאבק. לעומת
זה, יש אפשרות להאבק על הכל, אבל גם להפסיד את הכל. מה
עדיף, רוח המאבק, שאיננו מתפשרים על כלום, למרות שיכולים
להפסיד הרבה (הכל) או תוצאות המאבק, להאבק בצורה כזו,
שנצא מרווחים, עם כמה שיותר שטח מא"י? תודה (וסליחה הניסוח
הארוך).

תשובה

במישור העקרוני ההלכתי והרעיוני אין להתחיל בפשרות, וע"כ צריך
להאבק על כל שעל.
אולם באשר להנהגה מעשית העומדת "על המקח" ומנסה להציל בכל
מיני הסכמים והחלפות וכו'י ש/מקוםלכךרק כאשר קיימים אילוצים
חמורים אוביקטיביים ואמיתיים. לא ספקולציות. ואף כאן הדבר צריך
שיקול דעת גדול הן מצד הצדדים ההילכתיים כגון סיעה של נשים
שאמרו להן נכרים תנו לנו אחת ונטמאנה וכו' (ירושלמי תרומות) ושבע
בן בכרי (שם).
ועם זאת יש להביא בחשבון שעניינים כלל ישראלים כה חשובים אינם
תלויים רק ברצון ושיקולים אנושיים אלא מתנהלים בידי שמים וכן ישל
הביא בחשבון שמסירות הנפש של הציבור על הארץ מהווה אף היא
משקל כבד הן במכלול השיקולים שלנו והן במישור השמימי

הרב יעקב אריאל |