סמכות המנהג

שאלה

לכבוד הרב
נאמר שבכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג.
והאריכו רבים בגדרים של זה.
בכל אופן מצינו שמנהג עוקר הלכה ואם נהגו הציבור להקל כדעת
יחיד נגד רבים המנהג תקף.
ולא זכיתי להבין מדוע זה כך? מה מקור סמכותו של המנהג להכריע
הלכה כיחיד נגד רבים? ובפרט שהיחיד מקל והרבים מחמירים.
ולא שייך להגיד שזה קשור לנדר, כי נדר זה להחמיר ולא להקל

תשובה

טעם הדבר שלהחלטה ציבורית יש משקל גדול בהלכה ולכן גם גזרה
שלא פשטה בציבור בטלה שנאמר "הגוי כולו" יש צורך בהסכמה
רחבה. וה"ה מנהג ציבורי להכריע הלכה כדעה מסוימת.
נוסף לכך יש לציבור סייעתא דשמיא ושמירה משמים וע"כ אם החליטו
לעשות כמנהג מסויים מן הסתם יש להם על מה לסמוך ועצם זה שנהגו
כך והדבר פשט בציבור מוכיח שיש לכך מקור.

 

 

הרב יעקב אריאל |