זמן עלייה לבית עלמין בסיום שנת האבל - ואמירת הקדיש בחודש השנים עשר

שאלה

כמה שאלות בהלכת אבלות, בעיקר מה המנהג הרווח לאשכנזים, מתוך דברים שקראתי שיש מנהגים שונים: 1. בשנה הראשונה של אבל מתי עולים לבית עלמין כאשר נפטר ונקבר בי"ז טבת: ט"ז שזה "סוף י"ב חודש", שקראתי שיש ענין ללוות את הנשמה שנפרדת סופית מהגוף , או ב- י"ז שזה היארצייט? או גם וגם? מתי עדיף שכח המשפחה תעלה? 2. בשנה הראשונה של אבל האם מתפללים מוסף בשבת שלפני היארצייט? או שכמו כל י"ב חודש שהאשכנזים נוהגים שהאבל לא מתפלל בשבת? (קראתי דעות לכאן ולכאן וקשה לי להכריע). 3. בחודש הי"ב קראתי שיש נוהגים לומר את הקדיש דרבנן. האם זה המנהג הרווח? אם כן האם גם זה שלאחר רבי ישמעאל וגם לאחר אין כאלוקינו? ומה לגבי קדיש דרבנןלאחר לימוד קצר (כך נוהגים במנין ספרדי שבו אני מתפלל מנחה, לפני מנחה). 4. בחודש הי"ב הבנתי שאין ענין להתפלל כחזן (או אף הפוך, כמו שלא אומרים קדיש שלא להחזיק הוריו כרשעים כך לא לעלות קבוע כחזן) אבל אפשר לעלות באקראי. האם זה וזה נכון?

תשובה

הרב אהוד אחיטוב | י"א כסלו תשע"ט 9:08

ב"ה


לכבוד 


ר' ברוך מגנהיים 


שלום וברכה וכל טוב  


בתשובה לשאלותיכם אשיב את אשר תשיג ידי בקצירת האומר.

 

1. למרות שאכן יש בזה דעות שונות כפי שכתבת - כי סיום השנה הוא באמת יוצא יום לפני היארציי"ט, אך למעשה המנהג המקובל שגם בשנה הראשונה עולים רק ביום השנה כמו בכל שנה, לכן אתם יכולים לעלות ביום י"ז טבת כפי המנהג הרווח ולא צריך להקדים.


2. גם בשנה הראשונה נהוג שהאבל יכול לעבור לפני התיבה בתפילת מוסף בשבת שלפני היארצייט, למרות שמנהג יוצאי אשכנז שבתוך י"ב חודש שהאבל לא עובר לפני התיבה בשבת. בכל זאת כיוון שיש מנהג לעבור לפני התיבה בשבת שלפני יום השנה, מקיימים מנהג זה גם כשזה בתוך י"ב חודש כנ"ל.


3. לגבי אמירת "קדיש דרבנן" בחודש הי"ב מפטירת אביו. אכן מותר לאבל לומר את הקדיש הזה - כיוון שזה לא קדיש שמיוחד לאבלים, כי צריך לומר אותו אחר לימוד התורה בעשרה. אך למרות זאת כתבו הפוסקים שאין לומר אותו באופן קבוע, אלא כשאין אדם אחר שיאמר אותו. כי זה עלול להיראות שהוא אומר זאת בגלל שהוא אבל, כי אז הוא נראה שמחשיב את אביו כרשע שצריך לומר עליו קדיש י"ב חודש שלמים. 


 4. בחודש הי"ב ניתן לעבור לפני התיבה כשליח ציבור באופן אקראי בלא לומר את הקדיש של היתומים - אך לא לעבור לפני התיבה באופן קבוע - כי זה מבליט שהוא עושה זה בתור אדם שנמצא באבלות - ובכך הוא מבזה את אביו שהוא מחשיבו כרשע כמבואר בסעיף הקודם.

יהי רצון שתתנחמו מן השמים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, 


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב